דוח עולמי מבהיל: רק רבע מהעולם תומך בישראל

מחקר עולמי מקיף של מכון המחקר האמריקני Pew חושף שחיקה משמעותית במעמדה הבינלאומי של ישראל ובאמון בראש הממשלה בנימין נתניהו. הנתונים, שנאספו בקרב 44,657 משיבים ב-36 מדינות ברחבי העולם, מעלים כי חציון של 67% מהנשאלים מחזיקים בדעה שלילית כלפי ישראל, לעומת 25% בלבד המביעים עמדה חיובית.

המגמה מצביעה על החרפה ברורה בהשוואה לנתוני אשתקד. ב-13 מתוך 24 מדינות שבהן בוצע מעקב מתמשך, נרשמה עלייה בשיעור העמדות השליליות. העלייה החדה ביותר בביקורת נרשמה בדרום קוריאה עם זינוק של 10%, ובגרמניה, ארגנטינה וניגריה עם עלייה של 9%. במדינות כמו בריטניה, אוסטרליה ואיטליה נרשם גידול דו-ספרתי בשיעור המשיבים שהגדירו את עמדתם כ"שלילית מאוד".

אירופה מציגה חזית אחידה של ביקורת

הממצאים באירופה מצביעים על עוינות נרחבת במיוחד. במדינות כמו ספרד, שבדיה והולנד נרשמו שיעורי תמיכה נמוכים, כאשר כ-75% ומעלה מהציבור מחזיקים בדעה שלילית. אפילו בהונגריה, שנחשבה בשנים האחרונות לבעלת ברית פוליטית קרובה של הממשל הנוכחי, 54% מהמשיבים רואים את ישראל באור שלילי, לעומת 32% בלבד המביעים אהדה.

גם בארצות הברית, השותפה האסטרטגית המרכזית, נרשמו סדקים תדמיתיים עם עלייה של 7% במדד השליליות, שהגיע ל-60%. הנתונים מדגישים שבר דורי ופוליטי עמוק במערב: בארה"ב, 74% מהצעירים (בני 18-34) ו-83% מהמזוהים עם השמאל הפוליטי (ליברלים) מחזיקים בעמדות שליליות כלפי ישראל, לעומת 37% בלבד בקרב השמרנים. מגמה זו של פער אידאולוגי מובהק חוזרת על עצמה גם באוסטרליה וביבשת אירופה.

משבר האמון הבינלאומי בראש הממשלה

לצד השחיקה במעמד המדינה, המחקר מציג משבר תדמיתי אישי עמוק עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. ברוב המוחלט של המדינות הנסקרות, הציבור מצהיר על חוסר אמון מוחלט ביכולתו "לעשות את הדבר הנכון בענייני העולם". איטליה מובילה את מגמת חוסר האמון עם 88%, ובדרום קוריאה חלה החרפה משמעותית כאשר הנתון זינק ל-76% לעומת 64% בשנה שעברה.

בארצות הברית, 59% מהנשאלים אינם סומכים על נתניהו, לעומת 27% המביעים בו אמון. חוסר האמון מחלחל גם לקהילה היהודית האמריקנית: בעוד ש-64% מהיהודים בארה"ב שומרים על יחס חיובי כלפי מדינת ישראל, 56% מהם מצהירים כי אין להם אמון בשיקול דעתו של ראש הממשלה הנוכחי.

המקומות היחידים שבהם נתניהו זוכה לרוב של תמיכה הם קניה (56%) והפיליפינים (53%). בפיליפינים נרשם פער תפיסתי ייחודי, שכן 64% מהציבור מחזיקים בדעה שלילית על ישראל כמדינה, אך עדיין מביעים אמון במנהיגה. נקודות אור בודדות לאהדה כלפי המדינה נרשמו בגאנה ובקניה, שם שיעור התמיכה נע סביב 50%, וביוון, שהציגה שיפור קל באהדה ל-30%.

המנועים מאחורי קריסת התדמית הגלובלית

במכון Pew קושרים את השחיקה המואצת ישירות להתארכות המערכה הצבאית והמעבר לעימות ישיר ורחב היקף מול איראן. תמונות הלחימה המתמשכות וההשלכות ההומניטריות מזינות את הביקורת הציבורית במערב, בעיקר בקרב קהלים צעירים שצורכים מידע לא מתווך ברשתות החברתיות. עבור דור זה, הלחימה אינה נתפסת כמאבק קיומי מוצדק אלא כהפעלת כוח חסרת פרופורציה, מה שמסביר את השבר העמוק שנמדד במדינות המערב.

מעבר להיבט הצבאי, הנתונים משקפים תבוסה מוחצת של ישראל במערכת ההסברה ובדיפלומטיה הציבורית. הממסד הישראלי כשל לחלוטין בהתמודדות עם זירות המדיה המודרניות, שבהן נרטיבים עוינים תפסו אחיזה בלתי ניתנת לערעור. ההסברה הרשמית נותרה מתגוננת, מיושנת ומנותקת. השילוב בין הפקרת הזירה הבינלאומית לבין הצהרות קיצוניות של שרים וחברי קואליציה חיסל את הלגיטימיות של המדינה בעיני הציבור הרחב, והפך את ישראל למנודה תדמיתית שאינה מסוגלת עוד למכור את צדקתה לעולם.