"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הלילה שבו התגלתה האמת: ה-AI מטמטם לנו את המוח
"מה נעשה בלי AI?" זו כבר לא שאלה פילוסופית • העלייה המתמדת בשימוש חושפת צדדים אפלים חדשים שהטכנולוגיה מעוררת • האם וויתרנו מהר מדי על התבונה האנושית?
הלילה שבו התגלתה האמת: ה-AI מטמטם לנו את המוח. צילום: Gemini
התקלה הכי בריאה שיש

הלילה שבו התגלתה האמת: ה-AI מטמטם לנו את המוח

"מה נעשה בלי AI?" זו כבר לא שאלה פילוסופית • העלייה המתמדת בשימוש חושפת צדדים אפלים חדשים שהטכנולוגיה מעוררת • האם וויתרנו מהר מדי על התבונה האנושית?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

זה קרה לפני כמה שבועות:אחד מכלי ה‑AI הפופולריים הושבת למשך כמה שעות והגישה אליו נחסמה לחלוטין. מיליוני משתמשים מצאו עצמם נטולי עוזר נאמן באמצע יום עבודה. בשעון ישראל, האירוע התרחש בשעות הלילה. לפיכך, עבורי האירוע הסתכם בקריאת תגובות של משתמשים מתוסכלים וכועסים: "אני תקוע באמצע עבודה", "יש לי דדליין", "לא יכולים לעבוד היום" וכדומה. לפתע השאלה התיאורטית "מה נעשה בלי AI?" קיבלה משמעות.

מיקרוסופט שוקלת לאסור על המהנדסים שלה שימוש ב-AI // CNN

השבתות כאלו ואחרות אינן נחלתו של כלי ספציפי. בכל טכנולוגיה יש באגים. אולם צלילה לנבכי התכתבויות בבלוגים ובמדיה החברתית מגלה צדדים מטרידים שלא חשבנו עליהם: עובדים מדווחים על בוסים שסומכים על ה-AI יותר מאשר עליהם, מנהלים שלא זזים בלי להתייעץ עם הבינה המלאכותית.

עד כה, הדיון בהשפעת ה-AI על שוק התעסוקה הסתכם בעיקר בשאלה האם הטכנולוגיה תחליף אותנו או לא. אולם העבודה היומיומית עם AI מעוררת סוגיות נוספות, כאובות לא פחות. אין ספק שה-AI יכול להגביר פריון, לקצר תהליכים ולפתוח הזדמנויות. אולם מאחר והקטר עבר מאפס למאתיים קמ"ש בפרק זמן קצר, יתכן ששכחנו להפעיל בדרך כמה בלמים.

מחול שדים של כלים וסוכנים

מחקר שפורסם לאחרונה על-ידי Boston Consulting Group גילה תופעה חדשה של "עומס קוגניטיבי מצטבר". ככל שגדל מספר הכלים והשימושים בו‑זמנית, כך גוברת עייפות המוח ותהליך קבלת ההחלטות נפגע. התופעה הזו זכתה לכינוי "AI Brain Fry" - והנתונים מדאיגים. עובדים שמדווחים על Brain Fry מבצעים כ‑11% יותר טעויות, מדווחים על עלייה של כ‑33% בתחושת "עייפות החלטות", ומבטאים כ‑39% יותר נכונות לעזוב את מקום העבודה.

בכל טכנולוגיה יש באגים,צילום: Getty Images

זה אומר שגם כשהכלים עובדים "כמו שצריך", בלי השבתות וקריסות, ריבוי מודלים והישענות עליהם לא תמיד מתורגמים לעלייה בפריון. כמקובל בגרפים, בנקודה מסוימת הוא מתהפך - והיתרון הופך לחיסרון. האם מנהל שיווק שמתקשה לתפעל עשרות סוכני AI במקביל הוא בהכרח איש שיווק בלתי מוכשר? לא בטוח.

בריחה רגשית

מחקר של OpenAI ו-MIT, שבחן אלף משתמשים על פני ארבעה שבועות, מצא שככל שהשימוש היה אינטנסיבי יותר, וככל שהמשתמשים נטו מראש ליצירת קשר חזק עם ה-AI, כך עלו מדדי הבדידות והסתמכות רגשית. המשתתפים שתפסו את הבוט כ"חבר" שיכול להשתלב בחיים האישיים, היו בסיכון גבוה יותר לפגיעה ברווחתם הנפשית.

אריאל פלג,צילום: שי גבריאלי

עבור ספקיות ה-AI, העלייה בשימוש הוא בשורה טובה. אולם עבור עסקים, מדובר בסיכון. מנויים בתשלום מתלוננים יותר ויותר על מגבלות שימוש בלתי מתוכננות, קפיצות חדות במכסת הצריכה ודרישות פתאומיות לשדרוג. לקוחות במסלולי Max דיווחו על מצב שבו מד שימוש קופץ מ‑50% ל‑90% אחרי פרומפט יחיד. אחרים טוענים שננעלו מחוץ למערכת לאחר כ‑90 דקות עבודה. לעיתים המשתמש נדרש לשדרג את חשבונו בסכום שגבוה פי עשר, כדי להמשיך לצרוך את השירות אליו התרגל.

ניכר שהאימוץ המהיר של ה-AI מכריח את הספקיות להתאים את מגבלות השימוש, בעיקר בשעות השיא. אך עבור המשתמש המשמעות היא שמשימות שהיו ברות ביצוע הופכות לבלתי אפשריות במחי יד ובאופן חד צדדי. משתמשים פרטיים, פרילנסרים ועסקים קטנים הם פגיעים במיוחד.

ה-AIחושב בשבילי

חברת המחקר גרטנר מדברת מפורשות על "גל של חשיבה עצלנית", שנובע מאוטומציה מואצת. היא מזהירה מפני ניוון של חשיבה ביקורתית ויצירתית עקב שימוש יתר ב‑AI. והתחזית שלה מטרידה. עד 50% מהארגונים יצטרכו בשנים הקרובות ללמוד להעריך מיומנויות חשיבה נטולות AI, עקב הגל הצפוי של "חשיבה עצלנית".

בשימוש נכון, בינה מלאכותית היא כלי עזר מצוין,צילום: Gemini

בשימוש נכון, בינה מלאכותית היא כלי עזר מצוין. אבל כשהיא הופכת למתווך כמעט אוטומטי בין האדם לעולם, היא כבר לא תורמת, אלא מחלישה. אולי אם התקלה הבאה ב-AI תגרום לנו להרגיש שוב אי נוחות מול המסך הריק - ניזכר שיש לנו מוח משלנו, וזו תהיה התקלה הכי בריאה שהמערכת יכולה לספק.

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, חוקרת תרבות וטכנולוגיה וחברה בצוות המגזין של הלשכה לטכנולוגיות המידעבישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו