מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PLOS Biology מציע כי הנטייה האנושית החזקה לשימוש ביד ימין התפתחה לאורך מיליוני שנים בעקבות המעבר להליכה זקופה על שתיים והגדלת נפח המוח האנושי. החוקרים טוענים כי המעבר להליכה דו-רגלית שחרר את הידיים מתפקידי תנועה, ואיפשר התפתחות של פעולות יד מדויקות ומתמחות יותר, תהליך שהתחזק בהמשך עם האבולוציה של מוח גדול ומורכב יותר.
"זה המחקר הראשון שבוחן כמה מההשערות המרכזיות לגבי יד דומיננטית במסגרת אחת", אמר תומאס א' פושל, פרופסור חבר לאנתרופולוגיה אבולוציונית מאוניברסיטת אוקספורד. לדבריו, "התוצאות שלנו מצביעות על כך שהתופעה קשורה ככל הנראה למאפיינים מרכזיים שמגדירים אותנו כבני אדם, במיוחד הליכה על שתיים והתפתחות של מוח גדול יותר".
כיום בין 85% ל-95% מבני האדם בכל התרבויות שנבדקו הם ימניים, בעוד ששמאליות ואמבידקסטריות נדירות יחסית. מחקרים גנטיים הראו כי יד דומיננטית מושפעת ממספר רב של גנים, ומחקרים נוירולוגיים קשרו בין דומיננטיות יד לבין התמחות של חצאי המוח בתפקודים קוגניטיביים שונים. מחקרים על עוברים מצאו העדפה ליד אחת כבר בשבוע השמיני להיריון, מה שמרמז על בסיס ביולוגי מוקדם לתופעה.
החוקרים אספו נתונים על שימוש בידיים אצל 2,025 פרטים מ-41 מיני קופים וקופי אדם, וביצעו ניתוח סטטיסטי מתקדם שהתחשב בקשרים האבולוציוניים בין המינים. הם בדקו שורה של גורמים אפשריים, בהם שימוש בכלים, תזונה, סביבת מחיה, גודל גוף, מבנה חברתי, גודל מוח ודפוסי תנועה. המודלים הראו כי אצל הומינינים מוקדמים כמו ארדיפיתקוס ואוסטרלופיתקוס הייתה כנראה רק העדפה חלשה ליד ימין, בדומה לקופי אדם כיום.
אלא שעם הופעת האדם הקדום ההעדפה הזו התחזקה בהדרגה, אצל ההומו-ארקטוס ובהמשך גם אצל הניאנדרטלים, עד לשיאה אצל האדם המודרני.
החוקרים מציינים חריג אפשרי אחד, המו פלורנסיס, מין אדם קדום קטן-מוח שנראה כי עדיין שילב טיפוס יחד עם הליכה זקופה. לפי החוקרים, ייתכן שהשילוב הזה הוביל להעדפת יד חלשה יותר או לא עקבית. לפי המחקר, ההליכה הזקופה הפחיתה את הצורך להשתמש בידיים לצורכי תנועה, ואפשרה להן להתמחות בפעולות מדויקות יותר. בהמשך, עם גדילת המוח והתארגנות מחדש של אזורי מוח, ההעדפה ליד אחת הפכה יציבה וחזקה יותר.
ההשוואה הרחבה בין פרימטים הדגישה עד כמה בני האדם יוצאי דופן בנושא הזה. ברוב מיני הקופים וקופי האדם לא נמצאה העדפה ברורה ליד אחת ברמת כלל האוכלוסייה. בני האדם היו חריג בולט במיוחד. הקשרים הסטטיסטיים החזקים ביותר נמצאו בין דומיננטיות יד לבין גודל המוח ומאפיינים הקשורים להליכה דו־רגלית, למשל היחס בין אורך הזרועות לאורך הרגליים.
החוקרים טוענים כי מדובר ככל הנראה בתהליך אבולוציוני דו-שלבי: קודם ההליכה על שתיים יצרה תנאים להתמחות ידנית, ובהמשך מוח גדול יותר חיזק וייצב את ההעדפה הזו. עדויות ארכאולוגיות שפורסמו כבר ב-2016 מצביעות על העדפת יד ימין לפני לפחות 1.8 מיליון שנה.
החוקרים מדגישים כי למרות ההתקדמות בהבנת האבולוציה של הימניות, עדיין נותרו שאלות פתוחות, כולל מדוע שמאליות ממשיכה להתקיים באוכלוסייה האנושית, והאם תהליכים אבולוציוניים דומים יכולים להופיע גם אצל בעלי חיים דו־רגליים אחרים כמו קנגורו או תוכים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו