"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסוג לחיי נצח? הממצא המוזר שהדהים את המדענים
חתיכות של מלפפון ים שרדו שנים בלי פה או מערכת עיכול • דגימות המלפפונים המשיכו להתפתח ולרפא את עצמן, גם ללא מערכת עיכול או רבייה • המדענים מנסים להבין כיצד זה אפשרי: "דבר כזה מעולם לא נראה קודם”
חתיכות של מלפפון ים שרדו שנים בלי פה או מערכת עיכול. צילום: Mercier Lab, MUN

הסוג לחיי נצח? הממצא המוזר שהדהים את המדענים

חתיכות של מלפפון ים שרדו שנים בלי פה או מערכת עיכול • דגימות המלפפונים המשיכו להתפתח ולרפא את עצמן, גם ללא מערכת עיכול או רבייה • המדענים מנסים להבין כיצד זה אפשרי: "דבר כזה מעולם לא נראה קודם”

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ביולוגים ימיים מאוניברסיטת ממוריאל בקנדה גילו כי חתיכות מנותקות של מלפפון הים Psolus fabricii מסוגלות לשרוד ולהתארגן מחדש במשך שנים בתוך מי ים רגילים, גם ללא פה, מערכת עיכול או יכולת רבייה.החוקרים כינו את הדגימות שאספו "LiPfe", קיצור של "Living Immortal P. fabricii Explants", כלומר רקמות "חיות ואלמותיות" של מלפפון הים.

הם גילו כי הפצעים ברקמות נסגרו בתוך שלושה ימים בלבד, וכי כבר אחרי שישה ימים החלו החתיכות לעבור ארגון מחדש של הרקמות. תאי שריר התפרקו בהדרגה, בעוד שרקמות חיבור התרבו והתחזקו. הרקמות המשיכו לבצע תיקון עצמי, התחדשות ופעילות חיסונית במשך שבועות וחודשים, במקום להתנוון.

חתיכות של מלפפון ים שרדו שנים בלי פה או מערכת עיכול, צילום: Mercier Lab, MUN

לפי החוקרים, החתיכות ספגו חומצות אמינו מומסות ישירות ממי הים כדי לייצר אנרגיה, ובמקרים מסוימים אף "אכלו" את רקמות השריר של עצמן לצורך הישרדות. בניסויים שונים צינורות תנועה שנחתכו החלימו מחדש תוך התרבות של תאי מערכת החיסון. בתוך חודש רגל קטועה הפכה למבנה כדורי, והפצע נעלם לחלוטין. לאחר שלושה חודשים הרגליים המחודשות אף גדלו מעבר לגודלן המקורי.

לפי הדיווח, במשך יותר משלוש שנים הרקמות לא הראו סימני עייפות, המשיכו להתחלק תאית ושמרו על פעילות חיסונית חזקה. "דבר כזה מעולם לא נראה קודם", אמרה שרה ג'ובסון, דוקטורנטית באוניברסיטת ממוריאל בניופאונדלנד והמחברת הראשית של המחקר.

הממצאים מעוררים שאלות יסודיות לגבי עצם ההגדרה של חיים. בניגוד לזנבות או איברים שנושרים אצל לטאות וסלמנדרות ובהמשך מתנוונים, אצל מלפפון הים החלקים הקטועים לא רק מחלימים אלא ממשיכים להתקיים כיחידות ביולוגיות פעילות ועצמאיות. ג'ובסון השוותה זאת למצב שבו לטאה משירה את זנבה ואז הזנב ממשיך להחלים ולנוע לבדו בטבע.

חתיכות של מלפפון ים שרדו שנים בלי פה או מערכת עיכול, צילום: Mercier Lab, MUN

לפי החוקרים, מלפפון הים מפעיל מעין "תוכנית הישרדות מבוזרת": הוא מחזק רקמות חיבור, מגייס תאי חיסון, מפרק רכיבים יקרים מבחינה אנרגטית כמו שריר, וסופג מזון ישירות מהסביבה.

המקרה מטשטש את הגבול בין אורגניזם שלם לבין אוסף תאים, ומעלה אפשרות שקיימות צורות חיים שמסוגלות לשמר פעילות ביולוגית מתואמת גם בלי תפקודים בסיסיים כמו אכילה או רבייה. עם זאת, מדענים אחרים מזהירים מפני שימוש מוקדם מדי במונח "אלמותיות".

החוקרים מזכירים כי בעבר נטענו טענות דומות לגבי תאים "אלמותיים", אך רבות מהן הופרכו. אחת הדוגמאות הבודדות שנותרו היא קו תאי HeLa, שנלקח מתאים סרטניים של הנרייטה לאקס לפני יותר מ-75 שנה וממשיך לגדול במעבדות עד היום.

חתיכות של מלפפון ים שרדו שנים בלי פה או מערכת עיכול, צילום: Mercier Lab, MUN

הם מזכירים גם את עבודתו של זוכה פרס נובל אלכסיס קארל, שטען בעבר כי הצליח להחזיק תאי לב של עובר תרנגולת בחיים במשך עשרות שנים, טענה שלא הצליחו לשחזר בהמשך. החוקרים סבורים כי לתגלית עשויות להיות השלכות עתידיות בתחומי הרפואה, מדעי החומרים ושיקום רקמות.

"הנה מין שיש לו יכולת פורצת דרך כזו, ולא היה לנו מושג", אמרה הביוגיאוכימאית הימית רייצ'ל סיפלר."זו תזכורת לכמה דברים עדיין לא גילינו בסביבה הימית, וכמה חשוב להגן על המשאבים האלה שעשויים להכיל ידע יקר ערך עבורנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...