עד שנת 2064: אוכלוסיית העולם עלולה להיחתך בחצי

מחקר מתמטי חדש מזהיר כי במקרה של משבר עולמי קיצוני שיקטין את יכולת הקיום של כדור הארץ לכשני מיליארד בני אדם בלבד, אוכלוסיית העולם עלולה להצטמצם בכ-50% כבר סביב שנת 2064.החוקרים מדגישים כי לא מדובר בתחזית ממשית אלא בתרחיש תיאורטי שנועד להמחיש עד כמה האנושות רגישה לזעזועים סביבתיים וחברתיים.

המחקר פורסם ב-22 במאי בכתב העת Chaos, Solitons & Fractals ונכתב על ידי פרופ' אלסיו זקונה מאוניברסיטת מילאנו והפיזיקאי המנוח קוסטיה טרצ'נקו מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון. במאמר שפרסם זקונה עצמו באתר Phys.org, הוא הבהיר כי "לא מדובר בתחזית לקריסה קרובה, אלא בתרחיש שממחיש כיצד שינויים חדים עלולים להשפיע על הדינמיקה הדמוגרפית של האנושות".

כיום חיים בעולם כ-8.3 מיליארד בני אדם. לדברי החוקרים, תרחישים כמו קריסת אקלים, מגפה עולמית, מלחמה רחבת היקף או מחסור חמור במזון ובמים עלולים להוביל לירידה חדה ביכולת של כדור הארץ לתמוך באוכלוסייה האנושית.

בבסיס המחקר עומד מודל Rate Feedback לא ליניארי, שנועד לתאר את דפוסי גידול האוכלוסייה לאורך כ-12 אלף השנים האחרונות, החל מהמהפכה הנאוליתית, דרך הזינוק של העידן התעשייתי ועד ההאטה בקצב הצמיחה מאז שנות ה-70. לפי החוקרים, בניגוד למודלים דמוגרפיים מסורתיים, המודל החדש מסוגל לעבור באופן טבעי בין מצבי צמיחה שונים באמצעות פרמטר מתמטי יחיד.

לדברי זקונה, מטרת המודל היא לבחון כיצד אוכלוסיות מגיבות ל"שוקים" סביבתיים ולמגבלות פתאומיות על משאבים. לדבריו, היכולת של המודל לשחזר דפוסי גידול היסטוריים מחזקת את ערכו ככלי לבדיקת תרחישים עתידיים, במיוחד בעידן של שינויי אקלים, מחלות גלובליות ומתחים גיאופוליטיים.

החוקרים מציינים כי בתרחיש הקיצון שבחנו, בו כושר הנשיאה של כדור הארץ יורד במהירות לכשני מיליארד בני אדם, המשוואה חוזה ירידה מהירה שעלולה להביא לצמצום של מחצית מהאנושות סביב שנת 2064. עם זאת, הם מדגישים כי במסלול הבסיסי של המודל אין סימנים לקריסה דמוגרפית מיידית.

לצד תרחיש הקריסה, המחקר בוחן גם אפשרות תיאורטית הפוכה של "צמיחה בורחת" מצב שבו האוכלוסייה גדלה בקצב בלתי נשלט עד לנקודה מתמטית בלתי יציבה סביב שנת 2078. החוקרים מזכירים כי תחזיות דומות הועלו כבר ב-1960 על ידי המתמטיקאי היינץ פון פורסטר, אך בפועל לא התממשו בעקבות ירידה עולמית בשיעורי הילודה.

לדברי זקונה, הערך המרכזי של המחקר אינו בניסיון לחזות את העתיד, אלא בבדיקת החוסן של האנושות מול זעזועים פתאומיים. "העולם כיום יציב יחסית, אך ככל שהסיכונים הגלובליים גדלים, חשוב להבין עד כמה המערכת הדמוגרפית האנושית רגישה לשינויים חדים".