"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עד שנת 2064: אוכלוסיית העולם עלולה להיחתך בחצי

מדענים מזהירים מתרחיש של ירידה דרמטית באוכלוסיית העולם בעקבות צניחת ילודה, הזדקנות ומשברים גלובליים • עם זאת, מדענים מבהירים כי מדובר בתחזית מבוססת מודל מתמטי ולא תחזית קריסה

,עודכן
0השמעה
רובע שיבויה ביפן. צילום: tokyocheapo

מחקר מתמטי חדש מזהיר כי במקרה של משבר עולמי קיצוני שיקטין את יכולת הקיום של כדור הארץ לכשני מיליארד בני אדם בלבד, אוכלוסיית העולם עלולה להצטמצם בכ-50% כבר סביב שנת 2064.החוקרים מדגישים כי לא מדובר בתחזית ממשית אלא בתרחיש תיאורטי שנועד להמחיש עד כמה האנושות רגישה לזעזועים סביבתיים וחברתיים.

100 אלף אנשים התכנסו בשישי בבודפשט בקונצרט ענק,צילום: AFP

המחקר פורסם ב-22 במאי בכתב העת Chaos, Solitons & Fractals ונכתב על ידי פרופ' אלסיו זקונה מאוניברסיטת מילאנו והפיזיקאי המנוח קוסטיה טרצ'נקו מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון. במאמר שפרסם זקונה עצמו באתר Phys.org, הוא הבהיר כי "לא מדובר בתחזית לקריסה קרובה, אלא בתרחיש שממחיש כיצד שינויים חדים עלולים להשפיע על הדינמיקה הדמוגרפית של האנושות".

כיום חיים בעולם כ-8.3 מיליארד בני אדם. לדברי החוקרים, תרחישים כמו קריסת אקלים, מגפה עולמית, מלחמה רחבת היקף או מחסור חמור במזון ובמים עלולים להוביל לירידה חדה ביכולת של כדור הארץ לתמוך באוכלוסייה האנושית.

בבסיס המחקר עומד מודל Rate Feedback לא ליניארי, שנועד לתאר את דפוסי גידול האוכלוסייה לאורך כ-12 אלף השנים האחרונות, החל מהמהפכה הנאוליתית, דרך הזינוק של העידן התעשייתי ועד ההאטה בקצב הצמיחה מאז שנות ה-70. לפי החוקרים, בניגוד למודלים דמוגרפיים מסורתיים, המודל החדש מסוגל לעבור באופן טבעי בין מצבי צמיחה שונים באמצעות פרמטר מתמטי יחיד.

אירוע הדגל השנתי של ארגון חב"ד לנוער בניו יורק,צילום: איציק בלניצקי

לדברי זקונה, מטרת המודל היא לבחון כיצד אוכלוסיות מגיבות ל"שוקים" סביבתיים ולמגבלות פתאומיות על משאבים. לדבריו, היכולת של המודל לשחזר דפוסי גידול היסטוריים מחזקת את ערכו ככלי לבדיקת תרחישים עתידיים, במיוחד בעידן של שינויי אקלים, מחלות גלובליות ומתחים גיאופוליטיים.

החוקרים מציינים כי בתרחיש הקיצון שבחנו, בו כושר הנשיאה של כדור הארץ יורד במהירות לכשני מיליארד בני אדם, המשוואה חוזה ירידה מהירה שעלולה להביא לצמצום של מחצית מהאנושות סביב שנת 2064. עם זאת, הם מדגישים כי במסלול הבסיסי של המודל אין סימנים לקריסה דמוגרפית מיידית.

לצד תרחיש הקריסה, המחקר בוחן גם אפשרות תיאורטית הפוכה של "צמיחה בורחת" מצב שבו האוכלוסייה גדלה בקצב בלתי נשלט עד לנקודה מתמטית בלתי יציבה סביב שנת 2078. החוקרים מזכירים כי תחזיות דומות הועלו כבר ב-1960 על ידי המתמטיקאי היינץ פון פורסטר, אך בפועל לא התממשו בעקבות ירידה עולמית בשיעורי הילודה.

מעבר החצייה בשיבויה,צילום: Getty Images

לדברי זקונה, הערך המרכזי של המחקר אינו בניסיון לחזות את העתיד, אלא בבדיקת החוסן של האנושות מול זעזועים פתאומיים. "העולם כיום יציב יחסית, אך ככל שהסיכונים הגלובליים גדלים, חשוב להבין עד כמה המערכת הדמוגרפית האנושית רגישה לשינויים חדים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר