"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
היסטוריה של 160 מיליון שנה: הקשר הסודי של הודו ואנטרקטיקה
מחקר חדש קישר בין סלעים עתיקים במזרח הודו לבין מקביליהם במזרח אנטארקטיקה • המסקנה: שני האזורים היו פעם מחוברים זה לזה - ויצרו רכס הרים עצום שהתפרק מאוחר יותר
אנטרקטיקה. צילום: GettyImages

היסטוריה של 160 מיליון שנה: הקשר הסודי של הודו ואנטרקטיקה

מחקר חדש קישר בין סלעים עתיקים במזרח הודו לבין מקביליהם במזרח אנטארקטיקה • המסקנה: שני האזורים היו פעם מחוברים זה לזה - ויצרו רכס הרים עצום שהתפרק מאוחר יותר

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מחקר בינלאומי חדש קישר בין סלעים עתיקים במזרח הודו לבין מקביליהם במזרח אנטארקטיקה, והסיק כי שני האזורים היו פעם מחוברים זה לזה ויצרו רכס הרים עצום שהתפרק מאוחר יותר.כך עולה מדיווח שפורסם במגזין Scientific Reports.

המחקר מצא כי סלעים בהודו חולקים את אותו גיל, הרכב מינרלי, דפוסים כימיים והיסטוריה, כמו סלעים במזרח אנטארקטיקה. באמצעות התאמת חתימות אלו ושיחזור רצף האירועים המתועדים בסלעים, מציינים כותבי המחקר כי השוליים המזרחיים של הודו וחופה של מזרח אנטארקטיקה עמדו פעם זה לצד זה כמערכת גאולוגית אחת. זאת לפני כ-160 מיליון שנה, לפני היפרדות היבשות שהותירה את מזרח אנטארקטיקה מבודדת.

אנטארקטיקה,צילום: משה שי

הצוות, שכלל מדענים מהודו, מאוסטרליה ומדרום קוריאה, ניתח סלעים שנוצרים בתנאי חום ולחץ קיצוניים ובדרך כלל מאכסנים מינרלים עמידים דיים לשמר היסטוריות ארוכות ומורכבות של בניית הרים והתפרקותם. הדגימות מכילות זירקון, גרנט ומונזיט, מינרלים היכולים לשמר רמזים כימיים לאורך מחזורים מרובים של קבורה וחימום.

"הזירקון נודע בעמידותו בתנאי חום ולחץ קיצוניים, היכולים למחוק מינרלים אחרים. בשל אופיו החסון פועל הזירקון כקפסולת זמן זעירה בתוך הסלעים הללו", אמר אחד ממחברי המחקר, פרופ' סנקר בוס, ל-WION.

החוקרים מתווים שלושה שלבים עיקריים בהיסטוריה הגאולוגית המתועדת בשטחים אלה: אירועים מוקדמים לפני כ-1,000 עד 990 מיליון שנה, השלב השני לפני 950 ל-890 מיליון שנה, והשלב הסופי לפני 570 ל-540 מיליון שנה. פרקי זמן אלה משתקפים ברשומות של שני הצדדים ומחזקים את הפרשנות שלפיה היתה רצועה יבשתית רציפה שחצתה את מה שכיום הם שולי יבשות מרוחקים.

אנטארקטיקה,צילום: משה שי

המחקר מדגיש כי לוחות יבשתיים עתיקים מצויים בבסיס אנטארקטיקה, אוסטרליה והודו, וכי מזרח אנטארקטיקה נותרה מחוברת למסות היבשה הללו עד לפני 160 מיליון שנה, ואז החלה להתפצל ונבקעה שרשרת ההרים שחיברה את הגושים זה לזה.

החתימות הכימיות וההיסטוריות המשותפות מראות כי שני שברי הקרום חוו את אותם לחצים וטמפרטורות עזים באותם זמנים, בהתאמה להרכבה ולאחר מכן לפירוק של אותה מערכת גדולה. הסינתזה החדשה ממקמת רשומות אלו בתוך ציר זמן מאוחד לפיו הודו ואנטארקטיקה היו פעם חלקים מחוברים של שרשרת הרים אחת בתוך גונדוונה, לפני שסחף יבשות נשא כל אחת מהיבשות לעמדות הנוכחיות שלהן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו