צוות בראשות הסייסמולוג ויליאם פרייזר והגאופיזיקאי ג'פרי פארק השתמש בגלים סייסמיים מרעידות אדמה ברחבי העולם כדי למפות את תת-הקרקע מתחת לברמודה עד לעומק של כ-32 קילומטרים. הצוות חשף כי קיימת שכבה מסיבית, קלה ובעלת ציפוי של סלע געשי בעובי של יותר מ-19 קילומטרים, מתחת לקרום האוקייני. התצורה פועלת כמו פלטפורמה צפה או "פקק גאולוגי", ומציעה הסבר מבני לכך שאיי ברמודה נותרים מוגבהים מעל פני הים בעוד איים געשיים רבים שוקעים.
החוקרים הסיקו שמתחת לארכיפלג מונחת לוחית ענקית של סלע געשי קל יותר, תצורה שלא הבחינו בה מתחת לשום אי אוקייני אחר, שבה הצפיפות נמוכה בכ-1.5% מהחומר שמסביבה.
רפסודה תת קרקעית
מאפייני התצורה מצביעים על כך שהשכבה הזו נוצרה באמצעות תהליך ששמו תת-ריבוד, ושבו סלע מותך עשיר בפחמן חלחל אל בסיס קרום כדור הארץ. החוקרים סבורים שהשכבה הקלה יחסית נוצרה כאשר מאגמה התקררה לאחר שהפעילות הוולקנית נפסקה לפני מיליוני שנים. השכבה החדשה מתנהגת כרפסודה תת-קרקעית ענקית התומכת באי, תוצאה שפתחה כיוון מחקר חדש לגבי האופן שבו תהליכים במעטפת יכולים לבנות ולשמר מסות יבשה אוקייניות מוגבהות.
ניתוח מעבדה של מינרלים נדירים מקרום ברמודה מצביע על כך שמסת הסלע מכילה ריכוזים גבוהים של חומרים מגנטיים, היוצרים לאורך זמן הפרעות מקומיות בשדה המגנטי של כדור הארץ באזור. לפי המדענים, אנומליות מגנטיות כאלו יכולות להשפיע ישירות על כלי ניווט מסורתיים ומודרניים, ואף לספק זווית מדעית לחלק מהאירועים ההיסטוריים שיוחסו לסטיות מצפן ולאנומליות אחרות במכשור באזור ברמודה.
סקירות שנערכו בעבר על ידי כמה סוכנויות, ובהן US Coast Guard ו-NOAA, מצאו כי מספר ההיעלמויות באזור שבין פלורידה, פוארטו ריקו וברמודה אינו גבוה ממספר ההיעלמויות במסדרונות ימיים עמוסים אחרים, וכי אין ראיה מוצקה לשיעור בלתי רגיל של תאונות באזור ברמודה.
צוות המחקר מציג את הממצאים החדשים בראש ובראשונה בהקשר של הבנת תהליכים גיאולוגיים, ולא כפתרון לתעלומות אמיתיות או מדומיינות שנקשרו לאזור. "הממצאים מצביעים על כך שישנם תהליכים נוספים בתוך מעטפת כדור הארץ שעדיין לא הובנו היטב", ציין פרייזר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו