"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נפתרה התעלומה המסתורית - בעזרת 40 קונדומים

מדענים השתמשו בקונדומים כדי להבין כיצד פעלו מבני אבן עתיקים ולמה זחלי ציקדות בונים "ארובות" בוץ ענקיות • והממצאים? יותר מפתיעים מכפי שאפשר היה לצפות

,עודכן
0השמעה
40 קונדומים עזרו לחוקרים לפתור תעלומות מסתוריות בלב האמזונס. צילום: Serrapilheira Institute

שתי תעלומות שונות לחלוטין ביער האמזונס - מבני אבן מסתוריים בעלי צורה פאלית ו"ארובות" בוץ גבוהות שבונים זחלי ציקדות -נפתרו לאחר שחוקרים השתמשו באותו אמצעי בלתי צפוי:קונדומים.

ארכיאולוגים ומהנדסים שחקרו מבני אבן עתיקים השתמשו ב-40 קונדומים כאטמים זמניים ואטומים לאוויר על פתחים ותעלות אבן. האטמים אפשרו לבצע ניסויי זרימת מים מבוקרים שחשפו כיצד המבנים פעלו.

40 קונדומים עזרו לחוקרים לפתור תעלומות מסתוריות בלב האמזונס,צילום: Serrapilheira Institute

במקביל, ביולוגים שחקרו מדוע זחלי ציקדות בונים מגדלי בוץ גבוהים כיסו חלק מה"ארובות" כדי ליצור לחץ נשימתי ולעקוב אחר שינויי ההתנהגות של הזחלים. הניסוי סייע לאשר כי המבנים משמשים למערכת אוורור.

באתרי האבן שביער הגשם, המבנים בעלי הצורה הפאלית, כלומר מבנים המזכירים בצורתם איבר מין זכרי, נותרו במשך שנים ללא הסבר ברור. החוקרים הצליחו להבין את מטרתם רק לאחר שביצעו ניסויי מים באמצעות איטום פתחים בממברנות האלסטיות והזרמת מים דרך המבנים.

באמצעות שליטה בלחץ המים ובמעברם, הצליח הצוות להראות שהאבנים שימשו כסימנים הידרולוגיים, כלומר מבנים שסייעו בניהול זרימת מים, וכן כמשאבות פרימיטיביות או פתחי ניקוז בתוך מערכת רחבה יותר לניהול מים.

הניסויים אישרו קיומה של הנדסה פרה-קולומביאנית מתוחכמת והצביעו על ידע מתקדם בדינמיקת נוזלים ובהנדסה אזרחית. החוקרים אומרים שהניסויים סיפקו הוכחה מעשית לדפוסים שהתגלו קודם לכן באמצעות סריקות LiDAR, טכנולוגיית מיפוי בלייזר שמסוגלת "להסיר" דיגיטלית את צמרות העצים ולחשוף מבנים אנושיים החבויים מתחת ליער.

לאחר מכן הגיע שלב עבודת השטח, שבו החוקרים השתמשו בקונדומים כדי לאטום תעלות ולבדוק בפועל כיצד מים נעו בעבר בתוך המערכת העתיקה. שיטת העבודה נועדה לצמצם ככל האפשר פגיעה במבנים העתיקים.

40 קונדומים עזרו לחוקרים לפתור תעלומות מסתוריות בלב האמזונס,צילום: Serrapilheira Institute

הקונדומים, שנמתחו על פתחים מגולפים ותעלות קטנות, יצרו אטימה זמנית ולא הרסנית. כך יכלו החוקרים לעקוב אחרי עליית מפלסי מים, שינויי כיוון וזרימת מים בין חללים מחוברים. הממברנות האלסטיות שימשו למעשה כאטמים או כשסתומים זמניים, ואפשרו למפות את הקשרים התפקודיים בין חלקי המערכת.

הזרימות המבוקרות חיזקו את ההשערה שלא מדובר במבנים אסתטיים או סמליים בלבד, אלא בחלקים פעילים ממערכת מתוכננת לניהול מים. החוקרים מציינים כי ללא ניסויי השטח הללו, הנתונים שהתקבלו מסריקות מרחוק היו נשארים עמומים ולא חד-משמעיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר