יש רגעים שבהם השפה נעצרת, אך הזיכרון ממשיך לפעול. ריח מסוים יכול להרגיע אותנו, בלי שנדע להסביר מדוע. שיר מוכר עשוי להיחוות כצבע ברור ומוחשי, וסבון פשוט מהמדף בסופר מחזיר תחושת בית מתקופה שבה עדיין לא ידענו לדבר. תופעות אלה הם זיכרונות טרום מילוליים, זיכרונות חושיים ורגשיים שנצרבו בשנים הראשונות לחיים, כאשר המוח היה פלסטי במיוחד, פתוח לקליטה ועדיין ללא ארגון מילולי מסודר.
איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן, מסביר כי זיכרונות כאלה אינם מאוחסנים כסיפור, אלא כדפוס תחושתי. לכן, ריח של סבון תינוקות יכול להחזיר אדם לגיל שנתיים, לא כתמונה, אלא כמצב פנימי. בתוך כך, ישנם אנשים שבוחרים שוב ושוב באותו ריח. לא מתוך העדפה מודעת, אלא משום שהוא משמש עבורם עוגן רגשי עמוק.
עוד מציין עניאל כי לצד זה, קיימת תופעה נוספת, מפתיעה יותר, של משיכה לריחות חריפים ולא שגרתיים כמו דלק, טוש או טיפקס. אולם בניגוד לפרשנות החברתית הרווחת, ברוב המקרים אין מדובר בחיפוש ריגושים או בנטייה מסוכנת, אלא בתגובה נוירולוגית של ויסות. עבור אנשים מסוימים, ריח כזה מעורר שקט מנטלי, מיקוד או תחושת ביטחון.
כדי להבין את ההשפעה העמוקה של הריחות, מסביר עניאל כי חוש הריח הוא "החוש הקדום ביותר" מבחינה אבולוציונית, והוא ייחודי בכך ש"המידע שהוא מעביר אינו עובר דרך התלמוס, תחנת הממסר המרכזית של המוח". המידע מגיע ישירות למערכת הלימבית, הכוללת מבנים כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס, האחראים על רגש, למידה וזיכרון.
ריח אינו רק גירוי תחושתי, אלא טריגר רגשי עוצמתי. בעוד שמידע מילולי עובר עיבוד איטי ומודע בקליפת המוח, ריח מפעיל כמעט מיידית רשתות רגשיות. כאשר אנחנו נחשפים לריח מהילדות, המוח אינו "נזכר" בסיטואציה, אלא משחזר את המצב העצבי שבו היינו. זו אינה נוסטלגיה רעיונית, אלא הפעלה מחדש של דפוס נוירולוגי שנצרב לפני עשרות שנים.
משיכה לריח של דלק יכולה להתפרש כזיכרון של ויסות. אם בילדות חווינו רוגע, ריכוז או ביטחון בזמן נסיעה משפחתית או שהייה בסביבה שבה ריח כזה היה נוכח, המוח מקשר בין הגירוי לבין מצב פנימי מווסת. עם השנים, הקישור הזה הופך לאוטומטי. הריח מתפקד ככפתור חיצוני שמפעיל שקט פנימי.
למעשה, יש להבין כי עבור המוח, זיכרון אינו ארכיון של העבר, אלא כלי הישרדותי. הוא לומד אילו גירויים קשורים לביטחון, לאיום, לריכוז או להרפיה, ומשתמש בהם שוב ושוב כדי לווסת את המצב הפנימי בהווה. במובן הזה, ריח אינו רק זיכרון, אלא אסטרטגיה.
זיכרון טרום מילולי מתבטא גם בתופעת הסינסתזיה. עירוב חושים. אצל חלק מהאנשים, צלילים נחווים כצבעים, מספרים כמרקמים או מילים כטעמים. מחקרים מראים שבשלבי ההתפתחות המוקדמים כולנו מחזיקים בקישוריות רב חושית עשירה, אך אצל רובנו היא מצטמצמת עם ההתבגרות. אצל מיעוט מהאנשים, החיבורים הללו נשמרים.
מבחינה קוגניטיבית, מדובר ביתרון. קידוד רב חושי יוצר רשת זיכרון צפופה ועמידה יותר. המידע אינו מאוחסן בערוץ אחד, אלא בכמה ערוצים במקביל. כאשר זיכרון מקודד כצליל, צבע ותחושה רגשית גם יחד, הסיכוי לשחיקה שלו קטן משמעותית. זהו זיכרון בעל שכבות גיבוי.
ההתבוננות בזיכרון הטרום מילולי מאפשרת גישה פחות שיפוטית לעצמנו. משיכות, רתיעות, העדפות ותגובות רגשיות אינן תמיד תוצאה של בחירה מודעת או סיפור שסיפרנו לעצמנו. לעיתים הן הד של חוויה חושית שנצרבה במוח הרבה לפני שידענו לקרוא לה בשם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
