עונת הגשמים 2025/26 אמנם הגיעה לסיומה, אך הסיכום שפרסם השירות המטאורולוגי משאיר את המומחים מודאגים. בעוד שבצפון הארץ נרשמה עונה דלה במשקעים, בדרום ובאזור ים המלח נרשמו נתונים חריגים, עם כמות שיטפונות חסרת תקדים (8 אירועי זרימה בנחלי ים המלח). השיא המפתיע של העונה היה ריבוי אירועי האובך: קרוב ל-10 אירועים שהגיעו ממדבריות לוב, סודן ומצרים - פי חמישה מהממוצע הרב-שנתי.
קצב מהיר במיוחד
אך הנתונים של השנה הם רק הקדימון למגמה הרחבה והמדאיגה יותר. ישראל מתחממת בקצב מהיר במיוחד; בין השנים 1950 ל-2017 עלתה הטמפרטורה הממוצעת בארץ ב-1.4 מעלות צלזיוס, והמגמה הזו צפויה להאיץ. עד שנת 2050, חוזים המודלים עלייה מצטברת של כ-2.6 מעלות ביחס לעבר, מה שיוביל לימים חמים בקיצון שלא חווינו מעולם.
התרחיש המטלטל: 57 מעלות בעמק החולה?
הדו"ח מציג תחזית קיצונית במיוחד למחצית השנייה של המאה. על פי מודלים אקלימיים, באזורים מסוימים (בעיקר בהרים ובמזרח הארץ) הממוצע השנתי צפוי לעלות ב-3.5 מעלות נוספות עד סוף המאה, כלומר עלייה כוללת של 5 מעלות ביחס ל-1950. המשמעות המעשית היא שגלי חום עם טמפרטורות של מעל 50 מעלות ייהפכו לשגרה החל מ-2050. במודל הקיצוני ביותר, ייתכן שנראה באזור עמק החולה ימים שבהם הטמפרטורות יטפסו ל-57.5 מעלות.
פחות גשם, יותר עוצמה
גם בגזרת המשקעים הצפי הוא לשינוי דרמטי. הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה מצביע על ירידה של 10% עד 20% בכמויות הגשם השנתיות בין השנים 2071-2100 בהשוואה לממוצע של שנות ה-90 וראשית המילניום. הירידה המשמעותית ביותר צפויה באזורי ההרים בצפון, מה שעלול להקשות על השתקמות מקורות המים האזוריים.
במקביל לירידה בכמויות, אנו צפויים לחזות בהקצנה של אירועי הגשם: פחות ימי גשם מפוזרים, ויותר אירועים עוצמתיים שבהם כמות גדולה של מים יורדת בפרק זמן קצר מאוד - תופעה המגבירה את הסיכון לשיטפונות בזק, כפי שחווינו בעונה האחרונה.