האחות אינה, נזירה ברזילאית שהייתה האדם הזקן ביותר בעולם לאחר שחגגה את יום הולדתה ה-116, נפטרה ב-30 באפריל 2025. מותה סגר פרק במחקר ברזילאי בהובלת אוניברסיטת סאו פאולו, שעקב אחר יותר מ-160 בני 100 ומעלה כדי לקבוע אם ההיסטוריה הארוכה של גיוון גנטי בברזיל מספקת רמזים לאריכות ימים יוצאת דופן.
הגנטיקאית מאיאנה זאץ והחוקר מתיאוס וידיגל בנו את הקבוצה, שכללה את שני הגברים הזקנים ביותר בעולם - אחד בן 113 והשני שנפטר בשנה שעברה בגיל 112 - לצד אינה ומחזיקי שיאים אחרים שאושרו על ידי סוכנויות בינלאומיות לאימות גיל.
החוקרים כבר השלימו את ריצוף הגנום המלא של חלק ניכר מהמשתתפים וחיפשו וריאנטים המעכבים או מונעים מחלות כרוניות המקצרות בדרך כלל את תוחלת החיים. "ריצוף הגנום של חלק ניכר מהמשתתפים הושלם, וניתוחים גנומיים נמצאים כעת בעיצומם", אמר וידיגל, לפי EL PAÍS.
הפרויקט בולט הן בהיקפו והן ברקע הגנטי של המשתתפים בו. אוכלוסיית ברזיל נוצרה מהגירה כפויה של עבדים אפריקנים, עקירת ילידי אמריקה, התיישבות קולוניאלית פורטוגלית, ובהמשך מהגירה אירופית ויפנית. ההיסטוריה הזו יצרה את מה שהחוקרים כינו "המגוון הגנטי הגדול ביותר בעולם", המשלב אבות קדומים אמריקנים ילידיים, אפריקנים, אירופאים ואסייתיים במגוון גנטי ייחודי במינו.
וידיגל ציין כי אותו וריאנט גנטי "יכול להגביר את הסיכון לקבוצה אחת, בעוד הוא מספק הגנה לקבוצה אחרת", תופעה שהצוות קיווה שתחשוף כיצד שילובים מסוימים של אללים (גרסאות של גנים) עשויים להגן מפני מחלות לב וכלי דם, אלצהיימר או סרטן גם במאה השנייה לחיים. מאגר הנתונים הברזילאי גם תיעד אורחות חיים שרק לעתים נדירות מיוצגים במחקרים על אריכות חיים במדינות עשירות.
מתנדבים רבים גדלו באזורים כפריים עם גישה מועטה לרפואה מודרנית, אכלו את מה שהיה זמין ולא את מה שהמליצו תזונאים, ובמקרים מסוימים סבלו מעודף משקל. עם זאת, הם נותרו צלולים, עצמאיים ונטולי בעיות לב-נשימה חמורות עד שנותיהם האחרונות. מדענים בסאו פאולו אמרו כי הדבר מצביע על כך שהמבנה התאי, יותר מאשר תזונה או טיפול רפואי לאורך החיים, הוא זה שתמך בחוסן שלהם.
שלושה ברזיאלים בני מעל 100 שהשתתפו במחקר שרדו את הגל הראשון של מגפת הקורונה במהלך 2020, לפני שהיו חיסונים זמינים. בדיקות דם הראו מאוחר יותר רמות גבוהות של IgG ונוגדנים מנטרלים, מה שמחזק את הראיות הקודמות לכך שמערכת החיסון של חלק מהאנשים מעל גיל 110 לא הידרדרה עם הגיל. תאים חיסוניים ספציפיים המשיכו להתרחב ולהסתגל, תוך זיהוי והדיפת איומים.
רישומי הממשלה הברזילאית מונים כ-37 אלף בני 100 ברחבי המדינה. שלושה מתוך עשרת הגברים המבוגרים ביותר שתועדו אי פעם היו ברזילאים, והמדינה מדורגת במקום הראשון והרביעי בדירוג הנוכחי של חמשת הגברים המבוגרים ביותר. נשים ברזילאיות תפסו גם הן מקומות בין 15 הנשים המבוגרות ביותר בעולם. העובדה שאריכות חיים קיצונית נדירה בקרב גברים הופכת את הגברים הברזילאים בני ה-100 למקרה מיוחד למחקר השוואתי.
חוקרים בשטח תיעדו מקרים רבים שבהם אחים, ילדים ואפילו אחייניות או אחיינים של בני 100 הגיעו לגיל 100, תופעה שלדברי הצוות "מחזקת את השפעת התורשה הגנטית על אריכות החיים".
מחקרים קודמים ביפן, איטליה או ספרד זיהו רק קומץ סמנים גנטיים הקשורים לאריכות חיים, ממצאים שהתקשו לשחזר במקומות אחרים. זאץ קראה לגופי מחקר בינלאומיים בתחום אריכות החיים והגנומיקה לגייס משתתפים ממוצא מגוון או לממן מחקרים גנומיים וחיסוניים בברזיל.
מחקר נפרד שנערך בקרב יותר מ-1,000 ברזילאים מעל גיל 60 חשף שני מיליון וריאנטים גנטיים שלא תועדו בעבר, ויותר מ-140 אללים שלא הופיעו במאגרי מידע עולמיים. תוצאות אלה רמזו על גורמי הגנה שטרם התגלו, העשויים להאט את הלחץ התאי הקשור להזדקנות.
תוצאות ראשוניות ממחקר בני ה-100 ומעלה עשויות לאתגר תיאוריות המסתמכות במידה רבה על הסברים הקשורים לאורח חיים או לסביבה, ולהדגים את התפקיד המרכזי של גנטיקה. הסודות לאריכות חיים עשויים להסתתר באוכלוסיות מגוונות במדינות מתפתחות - הרחק מהמרפאות המתקדמות של העולם המפותח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו