"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש לכם דיבורית ברכב? זה לא פחות מסוכן

מחקר חדש מגלה: עצם הדיבור מאט את תנועות העיניים ומפריע לזיהוי סכנות, גם כשלא מחזיקים את הטלפון

,עודכן
0השמעה
כאשר נהג משתתף בשיחה הוא מבזבז משאבים קוגניטיביים. צילום: istockphoto

מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One בדק כיצד שיחות במהלךנהיגהקשורות לדרך שבה הנהג מניע את עיניו ומגיב לגירויים בכביש. החוקרים מצאו שבמהלך שיחה הנהגים חווים תנועות עיניים איטיות יותר, כלומר הם אינם סורקים את הסביבה מהר כפי שהם עושים במצב שבו הם אינם שקועים בשיחה. התוצאות הראו כי שיחות, אפילו כאשר הנהג חושב שהוא "מדבר אך לא מקשיב", גורמות לעיכוב בתנועת העיניים וזמן תגובה ארוך יותר.

חוקרים מאוניברסיטת פוג'יטה לבריאות ביקשו מ-30 משתתפים לבצע משימה של זיהוי מטרות חזותיות בשלושה תנאים: דיבור, האזנה לקטעי אודיו ובקרה. בעת הדיבור, המשתתפים נדרשו בממוצע ל-279.7 מילי-שניות כדי להגיב, בהשוואה ל-260.4 מילי-שניות בעת האזנה ו-261.3 מילי-שניות בתנאי הביקורת. תנאי הדיבור גרמו גם לעיכובים בייזום, ביצוע וקיבוע תנועות העיניים.

התופעה הזו נקשרת לכך שהמוח מחולק בין משימות, וכפועל יוצא מכך יכולת הסריקה של הכביש פוחתת והעיניים נוטות לנוע בקצב איטי יותר. "הדיבור מפריע למנגנונים העצביים האחראים לתנועות העיניים, שהן קריטיות לעיבוד חזותי-מוטורי בזמן נהיגה", אמר שינטרו אואהרה, פרופסור חבר באוניברסיטת פוג'יטה בריאות ביפן, לפי המגזין Discover. הוא הוסיף כי שיחה, ולא רק שמיעת דיבור, משבשת את ההנחיה של המוח לעיניים.

האתר EurekAlert ציין כי כאשר הנהג משתתף בשיחה, גם אם מדובר בשיחה שבה הוא אינו מחויב להאזין באופן פעיל, הוא עדיין מבזבז משאבים קוגניטיביים על פעולת השיחה, מה שמוביל להאטה של תגובת העין לגירויים חזותיים חשובים בכביש. כך, בזמן שמערכת העיניים נראית כ"רואה", בפועל היא מתמקדת פחות במה שמתרחש סביב, דבר המשפיע על קבלת החלטות בזמן אמת.

המחקר מצא כי התוצאה של חלוקת הקשב הזו היא תזוזת עיניים מתונה יותר במהלך הנהיגה, מה שמתבטא ביכולת פחותה לזהות שינויים מהירים בסביבה - כמו עצמים זזים, רמזורים משתנים או מכשולים בלתי צפויים בכביש. לפי הממצאים, גם שיחות "קלילות" שבהן הנהג מדבר אך אינו מקשיב באופן פעיל יכולות לגרום לאותן תגובות איטיות של העין וזמן תגובה ממושך.

מהירות תגובה ארוכה יותר קשורה לסיכון מוגבר במצבי נהיגה שונים, שכן תגובה איטית לפקק פתאומי או שינוי בכיוון הדרך עלולה להפחית את יכולת הנהג לפעול בזמן ובבטחה. המחקר מדגיש כי שיחות במהלך נהיגה אינן רק הסחת דעת, אלא מערבות פרוצדורה מוחית שמשתלטת על חלק ניכר מהקשב החזותי והקוגניטיבי של הנהג.

המחקר התבסס על ניתוחים קודמים שקשרו בין שימוש בטלפונים סלולריים לתאונות, ומצא כי עצם הדיבור יכול להפריע לזיהוי סכנות, אפילו עם מכשיר דיבורית. החוקרים מתכננים ניסויי המשך כדי לבדוק דיאלוג עם עוזרים קוליים ברכב ולראות אם נהגים מקצועיים יכולים לפצות על כך בדרכים אחרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר