האם חתולים הם המפתח לריפוי אלצהיימר?

חתולים מבוגרים שסובלים מדמנציה מפתחים את אותם שינויים במוח כמו אלו של חולי אלצהיימר אנושיים, כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת אדינבורו. הממצאים עשויים לסייע בפיתוח טיפולים חדשים - לשני המינים.

צוות מדענים בחן רקמות מוח של 25 חתולים שמתו בגילאים שונים, כולל כאלה שהראו סימנים של דמנציה בחייהם. באמצעות מיקרוסקופ מתקדם, הם זיהו את החלבון הרעיל אמילואיד-בטא - הקשור למחלת האלצהיימר - מצטבר בסינפסות של חתולים עם דמנציה. הסינפסות הן נקודות החיבור בין תאי המוח, שדרכן עוברים האותות העצביים. כשהן נהרסות, יכולות החשיבה והזיכרון נפגעות.

החידוש במחקר: החוקרים גילו לראשונה שגם אצל חתולים, תאי גליה - תאים במוח שתפקידם לתמוך בתאי העצב - בולעים סינפסות שלמות המכילות את החלבון הרעיל, ובכך הורסים את נקודות החיבור במוח. תהליך זה, שנקרא "גיזום סינפטי", הוא חיובי ונחוץ בשלבי ההתפתחות של המוח, אך כשהוא מופעל בגיל מבוגר בעקבות הצטברות האמילואיד-בטא, הוא גורם לנזק חמור.

תופעה זו של בליעת סינפסות נצפתה כבר במוחות של חולי אלצהימר שנפטרו, אך לא נחקרה עד כה אצל חתולים. הממצא שחתולים מפתחים את אותה בעיה באופן טבעי הופך אותם למודל מחקרי חשוב.

למה חתולים טובים יותר מעכברים?

ממצא זה עשוי לשנות את כיוון מחקר האלצהיימר. במשך עשרות שנים, החוקרים הסתמכו בעיקר על עכברים שעברו שינוי גנטי. הבעיה: מכרסמים לא מפתחים דמנציה באופן טבעי. חתולים, לעומת זאת, כן - והם עושים זאת בדיוק באותה צורה כמו בני אדם.

הנתונים מלמדים שהדמנציה החתולית שכיחה למדי: מחקר קודם מצא ש-28 אחוז מהחתולים בגילאי 11-14 מראים לפחות סימן אחד של דמנציה, ושיעור זה קופץ ל-50 אחוז אצל חתולים מעל גיל 15. הסימנים הקליניים דומים להפליא לאלה של חולי אלצהימר אנושיים: יללות מוגברות (במיוחד בלילה), בלבול ואובדן התמצאות, שינויים בדפוסי השינה, ובעיות בניקיון עצמי.

ד"ר רוברט מקגיצ'אן, שהוביל את המחקר בבית הספר לווטרינריה באוניברסיטת אדינבורו, הסביר: "דמנציה היא מחלה הרסנית - בין אם היא משפיעה על בני אדם, חתולים או כלבים. הממצאים שלנו מדגישים את הדמיון המפתיע בין דמנציה חתולית למחלת האלצהיימר אצל אנשים. זה פותח את הדלת לחקור האם טיפולים חדשים ומבטיחים למחלת אלצהיימר אנושית יכולים גם לעזור לחיות המחמד המזדקנות שלנו. מכיוון שחתולים מפתחים שינויים מוחיים אלה באופן טבעי, הם עשויים גם להציע מודל מדויק יותר של המחלה מאשר חיות מעבדה מסורתיות, ובסופו של דבר להועיל לשני המינים ולמטפלים בהם".

פרופ' דניאל גאן-מור, מומחית לרפואת חתולים באותו בית ספר, הוסיפה: "דמנציה חתולית כל כך מעיקה עבור החתול ועבור הבעלים שלו. רק באמצעות מחקרים כאלה נוכל להבין איך לטפל בהם בצורה הטובה ביותר. זה יהיה נפלא עבור החתולים, הבעלים שלהם, אנשים עם אלצהיימר ויקיריהם. דמנציה חתולית היא המודל הטבעי המושלם לאלצהיימר; כולם מרוויחים".

המחקר, שמומן על ידי ארגוני Wellcome ו-UK Dementia Research Institute, פורסם בכתב העת European Journal of Neuroscience.