מחקר ספרדי קובע: יש זמן "טוב יותר" לקבל התקף לב

התקפי לבשמתרחשים בשעות הלילה גורמים לנזק קטן יותר לשריר הלב בהשוואה לאלו שמתרחשים במהלך היום, כך עולה ממחקר חדש של המרכז הלאומי הספרדי לחקר מחלות לב וכלי דם (CNIC). המחקר פורסם ביום שישי בכתב העת המדעיThe Journal of Experimental Medicine.

על פי ממצאי המחקר, ההבדל בעוצמת הפגיעה נובע מהתנהגותם של נויטרופילים - תאי דם לבנים המהווים מרכיב מרכזי במערכת החיסון. החוקרים מצאו כי לנויטרופילים יש "שעון ביולוגי" פנימי, המווסת את רמת האגרסיביות שלהם במהלך היממה, ובכך משפיע על היקף הנזק שנגרם ללב לאחר אוטם שריר הלב.

המחקר, בהובלת קבוצתו של ד״ר אנדרס אידלגו מה-CNIC, מראה כי בשעות הלילה הנויטרופילים פועלים באופן מתון וממוקד יותר, בעוד בשעות היום פעילותם גורמת לנזק דלקתי רחב יותר לרקמות בריאות. ממצאים קודמים הראו שכמעט מחצית מהנזק ללב לאחר התקף לב נגרמת כתוצאה מפעילות נויטרופילים, ולא מהחסימה עצמה של כלי הדם.

מערכת החיסון מותאמת לאורח החיים האנושי, שבו הערות והחשיפה לפתוגנים מתרחשות בעיקר ביום. בהתאם לכך, פעילותה מגיעה לשיא בשעות היום. אולם במצבי עקה חריפים, כמו התקף לב, תגובה חיסונית זו עלולה להפוך למזיקה ולגרום לפגיעה נרחבת ברקמות.

במסגרת המחקר ניתחו החוקרים נתונים של אלפי מטופלים מבית חולים במדריד. הניתוח אישש כי פעילות מופחתת של נויטרופילים בשעות הלילה קשורה להתקפי לב קלים יותר ולפחות נזק לשריר הלב.

בנוסף, החוקרים פיתחו אסטרטגיה תרופתית שנבדקה במודלים ניסיוניים, שמטרתה לחסום את השעון המולקולרי של הנויטרופילים ולהשאירם במצב תפקודי הדומה למצב הלילי. גישה זו הפחיתה משמעותית את הפוטנציאל המזיק של התאים במהלך התקף לב.

לדברי ד״ר אידלגו, התרכובת שפותחה "מחקה גורם שהגוף מייצר בעיקר בשעות הלילה, ובאופן מסוים 'משכנעת' את הנויטרופילים לחשוב שעדיין לילה - וכך מפחיתה את פעילותם הרעילה".

המחברת הראשונה של המחקר, ד״ר אלחנדרה ארוקה־קרבילן, הסבירה כי ההגנה הלילית נובעת משינוי בדפוס ההתנהגות של התאים: "בלילה הנויטרופילים נודדים לאזור הפגוע מבלי לפגוע ברקמה הבריאה. במהלך היום הם מאבדים את הדיוק הזה וגורמים לנזק נרחב יותר לסביבה".