"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר מגלה: אילו מילים אנחנו זוכרים טוב יותר?
צוות חוקרים באוסטריה בחן כיצד הרכבם הצלילי של מילים משפיע על תפיסת היופי שלהן ועל היכולת לזכור אותן • במחקר השתתפו 100 דוברי אנגלית שנחשפו למילים מומצאות
האם אנו זוכרים יותר טוב מילים שנשמעות יפות או שהן יפות בעינינו כי קל לנו לזכור אותן?. צילום: GettyImages

מחקר מגלה: אילו מילים אנחנו זוכרים טוב יותר?

צוות חוקרים באוסטריה בחן כיצד הרכבם הצלילי של מילים משפיע על תפיסת היופי שלהן ועל היכולת לזכור אותן • במחקר השתתפו 100 דוברי אנגלית שנחשפו למילים מומצאות

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

חוקרים מאוניברסיטת וינה מצאו כי מילים הנחשבות נעימות לאוזן נזכרות בקלות רבה יותר. צוות בראשות הבלשנית תרזה מצינגר בחן כיצד הרכבם הצלילי של מילים משפיע על תפיסת היופי שלהן ועל היכולת לזכור אותן. הממצאים פורסמו בכתב העת PLOS One.

כבר שנים ידוע כי מילים מסוימות באנגלית כמו harmony או melody נתפסות כרכות וערבות לאוזן בעוד אחרות, כמו blunt או moist נתפסות אצל רבים כלא נעימות. אך עדיין לא היה ברור האם תחושת היופי נובעת מהצליל עצמו או מהמשמעות של המילה.

כדי להבחין בין השניים החוקרים השתמשו בשיטה חדשה ובדקו מילים מומצאות ללא משמעות כגון clisious ו-drikious. כך ניתן היה לבדוק כיצד הצליל לבדו משפיע על תפיסת היופי ועל יכולת הלמידה.

במחקר השתתפו 100 דוברי אנגלית שנחשפו למילים מומצאות שתוכננו להישמע נעימות, ניטרליות או לא נעימות. המשתתפים למדו את המילים, ניסו לזכור אותן ולאחר מכן דירגו את מידת היופי של כל מילה.

לדברי מצינגר, נמצא כי המילים שהמשתתפים זכרו בצורה הטובה ביותר היו גם אלו שהם דירגו כיפות ביותר, אף שלא תמיד היו אלו שהחוקרים עצמם ציפו שיישמעו היפות ביותר. הדבר מצביע על כך שמחקרים קודמים שהתבססו על מילים בעלות משמעות הושפעו כנראה ממשמעויות שהאפילו על הערכת הצליל.

עם זאת, השאלה מה קדם למה נותרת פתוחה: האם אנו זוכרים יותר טוב מילים שנשמעות יפות או שאנו מוצאים אותן יפות מפני שקל לנו לזכור אותן. מצינגר מציינת אפשרות נוספת שלפיה צירופים צליליים נפוצים בשפת האם נתפסים כמוכרים ולכן גם כנעימים יותר וכקלים יותר לזכירה, בדומה להשפעה של מנגינות מוכרות במוזיקה.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...