חוקרים מאוניברסיטת וינה מצאו כי מילים הנחשבות נעימות לאוזן נזכרות בקלות רבה יותר. צוות בראשות הבלשנית תרזה מצינגר בחן כיצד הרכבם הצלילי של מילים משפיע על תפיסת היופי שלהן ועל היכולת לזכור אותן. הממצאים פורסמו בכתב העת PLOS One.
כבר שנים ידוע כי מילים מסוימות באנגלית כמו harmony או melody נתפסות כרכות וערבות לאוזן בעוד אחרות, כמו blunt או moist נתפסות אצל רבים כלא נעימות. אך עדיין לא היה ברור האם תחושת היופי נובעת מהצליל עצמו או מהמשמעות של המילה.
כדי להבחין בין השניים החוקרים השתמשו בשיטה חדשה ובדקו מילים מומצאות ללא משמעות כגון clisious ו-drikious. כך ניתן היה לבדוק כיצד הצליל לבדו משפיע על תפיסת היופי ועל יכולת הלמידה.
במחקר השתתפו 100 דוברי אנגלית שנחשפו למילים מומצאות שתוכננו להישמע נעימות, ניטרליות או לא נעימות. המשתתפים למדו את המילים, ניסו לזכור אותן ולאחר מכן דירגו את מידת היופי של כל מילה.
לדברי מצינגר, נמצא כי המילים שהמשתתפים זכרו בצורה הטובה ביותר היו גם אלו שהם דירגו כיפות ביותר, אף שלא תמיד היו אלו שהחוקרים עצמם ציפו שיישמעו היפות ביותר. הדבר מצביע על כך שמחקרים קודמים שהתבססו על מילים בעלות משמעות הושפעו כנראה ממשמעויות שהאפילו על הערכת הצליל.
עם זאת, השאלה מה קדם למה נותרת פתוחה: האם אנו זוכרים יותר טוב מילים שנשמעות יפות או שאנו מוצאים אותן יפות מפני שקל לנו לזכור אותן. מצינגר מציינת אפשרות נוספת שלפיה צירופים צליליים נפוצים בשפת האם נתפסים כמוכרים ולכן גם כנעימים יותר וכקלים יותר לזכירה, בדומה להשפעה של מנגינות מוכרות במוזיקה.

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)