"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים מצאו "מתג כאב" חדש במוח

הממצא משנה בצורה מהותית את ההבנה של פעולת קולטני הכאב במוח, ויכול לסלול דרך לתרופות בטוחות יותר שיספקו הקלה בלי תופעות הלוואי המוכרות

,עודכן
0השמעה
מוח (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

חוקרים מניו אורלינס איתרו מנגנון חדש של העברת אותות עצביים, שמתרחש מחוץ לתא ומפעיל "מתג כאב". הממצא משנה בצורה מהותית את ההבנה של פעולת קולטני הכאב במוח, ויכול לסלול דרך לתרופות בטוחות יותר שיספקו הקלה בלי תופעות הלוואי המוכרות.

החוקרים מצאו שאנזים המשתחרר מנוירונים מסוגל לשנות חלבונים על פני השטח של תאים אחרים וכך "להדליק" אותות כאב - מה שעשוי להפוך אותו למטרה קלה לפיתוח תרופות עתידיות.

החוקרים גילו כי תאי עצב מתקשרים מחוץ לתא באמצעות אנזים בשם VLK, שמשנה חלבונים במרווח שבין נוירונים. כאשר נוירונים פעילים משחררים את VLK, הוא מחזק את פעולתם של קולטני כאב.

"הממצא הזה פותח דרך חדשה לחלוטין לחשוב על השפעה על פעילות תאים, ואולי סולל את הדרך לפיתוח תרופות שפועלות מחוץ לתא במקום להידחף אל תוך התא", אמר פרופ’ מתיו דלבה מאוניברסיטת טוליין, שהוביל את המחקר שהתפרסם בשבוע שעבר ב-Science.

כאשר החוקרים הסירו את VLK מנוירונים המזהים כאב בעכברים, בעלי החיים לא חשו את הכאב הרגיל שאחרי ניתוח, אך שמרו על תנועה. הגברת רמות האנזים גרמה להעצמת תגובות הכאב.

המחקר הובל בידי פרופ' מתיו דלבה, יו”ר הקתדרה למדעי המוח בטוליין, ופרופ’ טד פרייס מאוניברסיטת טקסס בדאלאס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר