"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר גילה: האם כושר יכול לעבור בתורשה?
מחקר בעכברים מצא כי צאצאים של אבות פעילים הצליחו לרוץ 50 אחוז יותר מצאצאים של אבות שלא התאמנו - בלי שהם עצמם עשו אפילו דקה של אימון
לפי מחקרים, חלק מהכושר הנרכש וההשפעות הבריאותיות של פעילות גופנית עוברים לדור הבא. צילום: Midjourney

מחקר גילה: האם כושר יכול לעבור בתורשה?

מחקר בעכברים מצא כי צאצאים של אבות פעילים הצליחו לרוץ 50 אחוז יותר מצאצאים של אבות שלא התאמנו - בלי שהם עצמם עשו אפילו דקה של אימון

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

תאי זרע של עכברים פעילים גופנית העבירו מטען לביציות, שהפעיל גן הקשור לפעילות גופנית גם אצל הצאצאים - כך לפי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Cell Metabolism.

חוקרים בסין בדקו את תאי הזרע של האבות הפעילים וגילו שבתוכם יש חלקיקי RNA קטנים (microRNA) שעוברים לביצית בזמן ההפריה. ה-microRNA האלה מפעילים גן בשם PGC1α – הגן החשוב ביותר שאנו מכירים שקשור באימון סיבולת. פעילות הגן הזה קשורה לייצור של מיטוכונדריות נוספות על ידי השרירים בעקבות אימוני סיבולת. הצאצאים של האבות הפעילים יכלו לרוץ 50 אחוז יותר מהילדים של האבות שלא התאמנו - בלי שהם עצמם עשו אפילו דקה של אימון.

בעוד העברה של גנים הקשורים לגובה או סוגי סיבי השריר שיש לנו מוכרת, השפעה של אימונים בפועל על הצאצאים מוכרת פחות.

הממצאים החדשים מהדהדים את התיאוריות האבולוציוניות של הביולוג הצרפתי ז’אן-בטיסט לאמארק (1744–1826), כך כתב חוקר הכושר וים דירייב, מאוניברסיטת גנט. לפי התיאוריה הלאמארקיאנית תכונות יכולות להשתנות במהלך החיים ולהעביר את השינוי לצאצאים.

לפי דירייב, בעשור האחרון התפרסמו עוד ועוד מחקרים שמראים שחלק מהכושר הנרכש וההשפעות הבריאותיות של פעילות גופנית עוברים לדור הבא - לפחות במידה מסוימת. רוב המחקרים נעשו בעכברים, בין השאר בגלל משכם של דורות - דור חדש כל כמה חודשים, במקום עשורים אצל בני אדם.

"כשנותנים לנקבת עכבר הרבה פעילות גופנית לפני ואחרי ההיריון - למשל, גלגל ריצה שבו היא מסתובבת קילומטרים כל לילה - הצאצאים שלה בריאים יותר, גם אם הם עצמם לא פעילים", ציין דירייב. "הם יכולים לרוץ טוב יותר (בלי להתאמן!), ויש להם סיכון נמוך יותר לסוכרת - תועלת מוכרת של פעילות גופנית. אפשר להניח שזה קורה בגלל סביבה רחמית בריאה יותר, וזה כנראה נכון.

לפי דירייב, גם אצל הנכדים של העכברה הפעילה רואים יתרונות - למרות שהם לא גדלו ברחמה. על המטען הגנטי של העכברה "מודבקות" מעין תוויות שמשפיעות על ההפעלה של חלקי דנ"א שונים. "הדנ"א עצמו לא השתנה אצל הסבתא הפעילה, אבל התוויות כן. והתוויות האלה עוברות לדורות הבאים", ציין דירייב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...