"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עקבות חיים התגלו בסלעים בני 3.3 מיליארד שנה
"שילוב של ניתוח כימי ולמידת מכונה חשף רמזים ביולוגיים על חיים קדומים שהיו בלתי נראים בעבר", הסבירה קייטי מאלוני מאוניברסיטת מישיגן סטייט
כדור הארץ. צילום: צילום: AP

עקבות חיים התגלו בסלעים בני 3.3 מיליארד שנה

"שילוב של ניתוח כימי ולמידת מכונה חשף רמזים ביולוגיים על חיים קדומים שהיו בלתי נראים בעבר", הסבירה קייטי מאלוני מאוניברסיטת מישיגן סטייט

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences מדווח על איתור עקבות כימיים של חיים בסלעים בני 3.3 מיליארד שנה על כדור הארץ.

צוות המחקר ניתח 406 דגימות, כולל משקעים ארכאיים, חומרים מאובנים, מטאוריטים, אורגניזמים מודרניים וחומרים אורגניים שסונתזו במעבדה, כדי לסייע למערכת בינה מלאכותית להבדיל בין חומר ביולוגי לתרכובות פחמן לא ביולוגיות.

האלגוריתם זיהה סימנים חזקים של פוטוסינתזה בסלעים בני 2.52 מיליארד שנה ממאגר גמוהאן בדרום אפריקה, וסימנים חלשים יותר בדגימות עתיקות עוד יותר, מה שמרמז כי פוטוסינתזה המייצרת חמצן החלה כמעט מיליארד שנה מוקדם יותר ממה שחשבו בעבר.

"החיים הקדומים משאירים אחריהם יותר מאשר מאובנים; הם משאירים אחריהם הד כימי", אמר רוברט הייזן מהמכון למדע קרנגי שהוביל את המחקר, לפי הודעה לעיתונות שפורסמה ב-EurekAlert.

השימוש בבינה המלאכותית הרחיב את התיעוד המולקולרי האמין של החיים על כדור הארץ מ-1.7 מיליארד ל-3.3 מיליארד שנה. במקום לספק תשובות של כן או לא, המודל הקצה ציוני הסתברות, מה שאפשר למדענים לסמן סלעים לא ברורים למחקר עתידי.

"שילוב של ניתוח כימי ולמידת מכונה חשף רמזים ביולוגיים על חיים קדומים שהיו בלתי נראים בעבר", הסבירה קייטי מאלוני מאוניברסיטת מישיגן סטייט, לפיIFLScience. אנירוד פראבו ממכון קרנגי הוסיף כי "הטכנולוגיה המודרנית יכולה לעצב מחדש את האופן שבו אנו מחפשים חיים קדומים על כדור הארץ ובעולמות אחרים".

הפליאוביולוג מהרווארד, אנדרו נול, כינה את העבודה "קפיצת מדרגה ביכולתנו לקרוא את התיעוד העתיק של החיים על כדור הארץ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...