למה נשים חיות יותר? מחקר ענק חושף את הסוד האבולוציוני

ברחבי העולם, נשים חיות בממוצע יותר מגברים - תופעה שנשמרת לאורך ההיסטוריה וכמעט בכל חברה אנושית. כעת, מחקר בינלאומי מקיף שבחן 1,176 מינים של יונקים וציפורים מספק תובנות חדשות על אחת החידות הביולוגיות הגדולות: מדוע ההזדקנות ותוחלת החיים שונות בין המינים.

צוות מחקר גלובלי בהובלת מדענים ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג, יחד עם 15 שותפים מרחבי העולם, ערך את המחקר הנרחב ביותר עד כה על הבדלי תוחלת חיים בין זכרים לנקבות. העבודה,שפורסמה בכתב העת Science Advances, ניתחה נתונים מגני חיות ברחבי העולם וגם מאוכלוסיות בטבע.

הממצא המרכזי: אצל רוב היונקים (72 אחוז), הנקבות חיו יותר זמן - בממוצע ב-12 אחוז יותר מהזכרים. לעומת זאת, אצל רוב מיני הציפורים (68 אחוז), דווקא הזכרים חיו יותר זמן, בממוצע בחמישה אחוזים יותר מהנקבות.

לא על הגנטיקה לבדה

תחילה בחנו החוקרים את "השערת המין ההטרוגמטי" - תיאוריה המתמקדת בהבדלים בכרומוזומי המין. אצל יונקים, לנקבות יש שני כרומוזומי X, בעוד לזכרים יש X אחד ו-Y אחד (המין ההטרוגמטי - בעל שני כרומוזומים שונים). החוקרים מציעים ששני כרומוזומי X עשויים להעניק לנקבות הגנה נוספת מפני מוטציות מזיקות. אצל ציפורים המצב הפוך - הנקבות הן בעלות הכרומוזומים השונים.

אולם התוצאות הראו שכרומוזומי המין הם רק חלק מהתמונה. "מינים מסוימים הראו את ההפך מהדפוס הצפוי", מסבירה יוהנה שטארק, המחברת הראשית. "למשל, אצל עופות דורסים רבים, הנקבות גם גדולות יותר וגם חיות יותר זמן מהזכרים. אז כרומוזומי המין יכולים להיות רק חלק מהסיפור".

הגורם המשמעותי ביותר שהתגלה במחקר היה מערכת הזיווג החברתית. ביונקים פוליגמיים - מינים שבהם זכרים מתחרים על נקבות רבות - הנקבות חיו ב-15 אחוז יותר מהזכרים בממוצע. לעומת זאת, במינים מונוגמיים ההבדל היה זניח.

הסיבה: באמצעות ברירה מינית, זכרים במיוחד מפתחים מאפיינים בולטים כמו נוצות צבעוניות, קרניים או ניבים גדולים, או גודל גוף גדול, שמגדילים את הצלחת הרבייה אך מקצרים את תוחלת החיים. במינים עם הבדלי גודל משמעותיים בין המינים, כאשר הזכרים גדולים יותר, היתרון של הנקבות בתוחלת חיים היה בולט יותר.

מעניין לציין שהמחקר בדק גם את עלות הטיפול ההורי. באופן מפתיע, במינים שבהם הנקבות מטפלות לבדן בצאצאים, היתרון שלהן בתוחלת חיים היה דווקא גדול יותר - ככל הנראה משום שמינים אלה נוטים להיות פוליגמיים, והזכרים בהם משלמים מחיר גבוה יותר בתחרות על בנות זוג. ייתכן גם שהברירה הטבעית מעדיפה הישרדות מוגברת של המין המטפל, במיוחד במינים עם השקעה משמעותית בטיפול בצאצאים.

השוואה בין גני חיות לטבע חיזקה את המסקנה שמדובר בתהליך אבולוציוני עמוק. אמנם הפערים בתוחלת החיים היו גדולים יותר בטבע, אך הם לא נעלמו בגני החיות - שם גורמי סיכון סביבתיים כמו טורפים ומחלות כמעט אינם קיימים.

"הממצאים מצביעים על כך שהבדלי מין בתוחלת חיים נעוצים עמוק בתהליכים אבולוציוניים - מעוצבים על ידי ברירה מינית והשקעה הורית", מסכמים החוקרים. "גורמים סביבתיים משפיעים על היקף ההבדלים, אך אינם יכולים לבטל אותם. ההבדלים בין המינים הם אפוא לא רק תוצר של הסביבה, אלא חלק מההיסטוריה האבולוציונית שלנו - וסביר להניח שימשיכו להתקיים גם בעתיד".