"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חיידקים קפואים בני עשרות אלפי שנים מתחילים להתעורר - וזה מסריח

מדענים מאוניברסיטת קולורדו הפשירו חיידקים בני 40 אלף שנה שהוצאו מקרח קפוא באלסקה • מומחית השוותה את המהלך לפתיחת תיבת פנדורה

,עודכן
0השמעה
קודחים באדמה הקפואה. צילום: טריסטן קארו

מדענים מאוניברסיטת קולורדו בולדר דיווחו כי חיידקים בני 40 אלף שנה שהוצאו מקרח בקיפאון עד באלסקה התעוררו מחדש והתרבו במעבדה, הישג שתועד בגיליון האחרון של Journal of Geophysical Research: Biogeosciences.

הצוות חילץ גושי אדמה מעומק של כ-100 מטר מתחת לפני השטח במהלך מסע במנהרת הקרח הקפוא של חיל ההנדסה של צבא ארה"ב ליד פיירבנקס. בעומק כזה עצמות של ביזונים וממותות פרהיסטוריים עדיין בולטות מקירות הקרח האפורים.

החוקרים הוסיפו מים והציבו את הדגימות בחום שמדמה את הקיץ באלסקה. "אלה אינן דגימות מתות בשום פנים ואופן. הן עדיין מסוגלות לארח חיים עמידים שיכולים לפרק חומר אורגני ולשחרר אותו כפחמן דו-חמצני", אמר המחבר הראשי של המחקר, הגיאולוג טריסטן קארו, לפיPhys.org. לאחר שישה חודשים, אוכלוסיית החיידקים כיסתה את כל השקופית שתחת המיקרוסקופ.

לפי המחקר, הטמפרטורה עצמה השפיעה פחות ממשך זמן ההפשרה. "ייתכן שיהיה יום חם אחד בקיץ באלסקה, אך מה שחשוב הרבה יותר הוא התארכות עונת הקיץ, עד כדי כך שהטמפרטורות החמות נמשכות גם לסתיו ולאביב", אמר קארו, לפיPopular Science. הפשרת הקרח הקפוא סביב העולם נחשבת לאחד מהנעלמים הגדולים בשינוי האקלים - 1,500 מיליארד טונות של פחמן קפוא עלולים להגיע לאטמוספירה, כאשר חיידקים יצרכו חומר אורגני חדש שיהיה זמין.

לאחר שחזרו לפעילות, המיקרואורגניזמים פלטו מתאן ופחמן דו-חמצני. קארו ציין כי המיקרואורגניזמים כנראה אינם יכולים להדביק בני אדם, אך הצוות שומר אותם בהסגר. עם זאת, מומחית הזיהומים בירגיטה אוונגארד השוותה את הפשרת החיידקים לפתיחת תיבת פנדורה, ואנדריאה הינווד, מדענית ראשית של תוכנית האו"ם לאיכות הסביבה, הוסיפה כי "יש סיבות לדאגה".

חלק מהחיידקים המופשרים באזור הארקטי יכולים לפרק פחמימנים ועשויים לסייע בניקוי דליפות נפט. "יש כל כך הרבה קרח קפוא בעולם - באלסקה, בסיביר ובאזורים קרים אחרים בצפון. דגמנו רק חלק זעיר ממנו", אמר קארו.

"הדבר הראשון ששמים לב אליו כשנכנסים לשם הוא שהריח נורא. יש ריח של מרתף מעופש שנשאר סגור זמן רב מדי. למיקרוביולוג, זה מאוד מרגש, כי ריחות מעניינים הם לרוב מיקרוביאליים", נזכר קארו בתחושותיו בעת שצעד במנהרת פיירבנקס.

הריח משמש כעת כאזהרה: מיקרובים שקפאו במשך עשרות אלפי שנים מתחילים להתעורר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר