מדענים מאוניברסיטת קולורדו בולדר דיווחו כי חיידקים בני 40 אלף שנה שהוצאו מקרח בקיפאון עד באלסקה התעוררו מחדש והתרבו במעבדה, הישג שתועד בגיליון האחרון של Journal of Geophysical Research: Biogeosciences.
הצוות חילץ גושי אדמה מעומק של כ-100 מטר מתחת לפני השטח במהלך מסע במנהרת הקרח הקפוא של חיל ההנדסה של צבא ארה"ב ליד פיירבנקס. בעומק כזה עצמות של ביזונים וממותות פרהיסטוריים עדיין בולטות מקירות הקרח האפורים.
החוקרים הוסיפו מים והציבו את הדגימות בחום שמדמה את הקיץ באלסקה. "אלה אינן דגימות מתות בשום פנים ואופן. הן עדיין מסוגלות לארח חיים עמידים שיכולים לפרק חומר אורגני ולשחרר אותו כפחמן דו-חמצני", אמר המחבר הראשי של המחקר, הגיאולוג טריסטן קארו, לפי Phys.org. לאחר שישה חודשים, אוכלוסיית החיידקים כיסתה את כל השקופית שתחת המיקרוסקופ.
לפי המחקר, הטמפרטורה עצמה השפיעה פחות ממשך זמן ההפשרה. "ייתכן שיהיה יום חם אחד בקיץ באלסקה, אך מה שחשוב הרבה יותר הוא התארכות עונת הקיץ, עד כדי כך שהטמפרטורות החמות נמשכות גם לסתיו ולאביב", אמר קארו, לפי Popular Science. הפשרת הקרח הקפוא סביב העולם נחשבת לאחד מהנעלמים הגדולים בשינוי האקלים - 1,500 מיליארד טונות של פחמן קפוא עלולים להגיע לאטמוספירה, כאשר חיידקים יצרכו חומר אורגני חדש שיהיה זמין.
לאחר שחזרו לפעילות, המיקרואורגניזמים פלטו מתאן ופחמן דו-חמצני. קארו ציין כי המיקרואורגניזמים כנראה אינם יכולים להדביק בני אדם, אך הצוות שומר אותם בהסגר. עם זאת, מומחית הזיהומים בירגיטה אוונגארד השוותה את הפשרת החיידקים לפתיחת תיבת פנדורה, ואנדריאה הינווד, מדענית ראשית של תוכנית האו"ם לאיכות הסביבה, הוסיפה כי "יש סיבות לדאגה".
חלק מהחיידקים המופשרים באזור הארקטי יכולים לפרק פחמימנים ועשויים לסייע בניקוי דליפות נפט. "יש כל כך הרבה קרח קפוא בעולם - באלסקה, בסיביר ובאזורים קרים אחרים בצפון. דגמנו רק חלק זעיר ממנו", אמר קארו.
"הדבר הראשון ששמים לב אליו כשנכנסים לשם הוא שהריח נורא. יש ריח של מרתף מעופש שנשאר סגור זמן רב מדי. למיקרוביולוג, זה מאוד מרגש, כי ריחות מעניינים הם לרוב מיקרוביאליים", נזכר קארו בתחושותיו בעת שצעד במנהרת פיירבנקס.
הריח משמש כעת כאזהרה: מיקרובים שקפאו במשך עשרות אלפי שנים מתחילים להתעורר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו