איך אתם מתארים את עצמכם? זה עשוי לנבא כמה תחיו

מחקר ארוך טווח שפורסם בכתב העת Journal of Psychosomatic Research מצא כי המילים הספציפיות שאנשים בוחרים כדי לתאר את עצמם יכולות לנבא את אורך חייהם.

החוקרים עקבו אחר יותר מ-22 אלף מבוגרים במשך 6-28 שנה בארבעה פרויקטים, תיעדו מקרי מוות והשוו אותם לתשובות בשאלוני אישיות סטנדרטיים. "במקום להסתכל על סוגי אישיות כלליים כמו מוחצן או מצפוני, התמקדנו בתיאורים אישיים: האופן המדויק שבו אנשים דיברו על עצמם בעת מילוי השאלונים", אמר רנה מוטוסאמי, פסיכולוג ומחבר משותף של המחקר.

המילה "פעיל" סיפקה את הממצא החזק ביותר: המשתתפים שהשתמשו בה היו בסיכון נמוך ב-21 אחוז למות, לאחר שהחוקרים התאימו את הנתונים לגיל, מין ומצב בריאותי. השפעות מגנות קטנות יותר הופיעו עבור המילים עליז, מאורגן, חרוץ, אחראי ועוזר. המילים חברותי, ידידותי ומלא חיים התאימו לירידה של שמונה, ארבע ו-12 אחוז בתמותה, בהתאמה. אלה שהגדירו את עצמם כאחראיים או מסודרים הראו ירידה של 12 ו-14 אחוז, בעוד קבוצה רחבה יותר של אנשים קפדניים - חרוצים, יסודיים ומסודרים - נהנתה מיתרון של 15 אחוז.

"המחקר הנוכחי מצא כי להיות מסודר, אחראי ופעיל היו בין המאפיינים שהיו קשורים בצורה החזקה ביותר לתמותה. מאפייני אישיות ספציפיים דומים עשויים לנבא תוצאות שונות הקשורות לבריאות, כגון דמנציה, BMI וסיכון לתמותה", נכתב במחקר.

"עד כה, מרבית המחקרים הסתפקו בתכונות כלליות. אך מחקר זה מראה כי האופן שבו אנשים מתארים את עצמם באמצעות מילים בודדות יכול להיות בעל השפעה רבה לא פחות", אמר רוס סטיוארט, מומחה לאישיות מאוניברסיטת צ'סטר.

גורמי אורח חיים - עישון, פעילות גופנית, תזונה, מדד מסת גוף ומחלות כרוניות - הסבירו חלק מהקשר, אך לא את כולו. יצירתיות, פתיחות והרפתקנות סיפקו הגנה מתונה, בעוד שנעימות לא הראתה קשר ברור.

"להיות מאורגן עשוי לעזור לאנשים לדבוק בשגרה המשפרת את בריאותם, אך זה עשוי גם לשקף חוסן פסיכולוגי בסיסי או הרגלים חברתיים התורמים לחיים ארוכים יותר", אמר פאראיק או'סוילבהין, פרופסור חבר לפסיכולוגיה באוניברסיטת לימריק ומחבר משותף, לפי האינדפנדנט.

סגנונות רגשיים שליליים הראו על קשר הפוך. משתתפים בעלי תכונות נוירוטיות בולטות - מצב רוח ירוד, חרדה, נטייה להתרגז בקלות - נפטרו מוקדם יותר ונטו לעשן יותר, לשקול יותר ולדווח על שיעורי מחלות גבוהים יותר.

סמואל הנרי, חוקר בתחום הערכה פסיכולוגית באוניברסיטת טרטו, סבור שלמחקר יישומים מעשיים. "אם ארגונים טיפוליים יוכלו לשלב בדיקות אישיות בהערכות שגרתיות, הדבר עשוי לסייע בזיהוי אנשים בסיכון, משום שתבניות ההתנהגות שלהם מצביעות על בעיות בניהול בריאות לטווח ארוך", הוא אמר. "אדם שאינו רואה את עצמו כאדם מאורגן עלול להתקשות להקפיד על נטילת תרופות. אדם שאינו מרגיש פעיל עשוי להזדקק לתמיכה רבה יותר בניידות".

"האישיות אינה משפיעה באופן כללי, אלא כמערכת של הרגלים וגישות ספציפיים המשפיעים באמת על תוחלת החיים", הוסיף סטיוארט.