"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האבולוציה של המוח האנושי עשויה להסביר את העלייה בשיעורי האוטיזם
חוקרים גילו כי סוג תאי מוח שמתפתח במהירות עשוי להסביר הן את הקוגניציה המתקדמת של המין האנושי והן את שיעורי האוטיזם הגבוהים מהרגיל
אוטיזם. מציעים להסתכל על הרצף האוטיסטי כעל "גלגל" או ספקטרום. צילום: Getty Images

האבולוציה של המוח האנושי עשויה להסביר את העלייה בשיעורי האוטיזם

חוקרים גילו כי סוג תאי מוח שמתפתח במהירות עשוי להסביר הן את הקוגניציה המתקדמת של המין האנושי והן את שיעורי האוטיזם הגבוהים מהרגיל

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העתMolecular Biology and Evolutionמציג קשר משכנע בין האבולוציה של המוח האנושי לבין השיעורים הגבוהים יחסית של הפרעות על רצף האוטיזם שנצפו במין שלנו.

צוות בינלאומי של נוירולוגים וגנטיקאים, בהובלתו של אלכסנדר ל. סטאר, ניתח את הדנ"א ממוחם של מספר יונקים. הם גילו כי סוג מסוים של נוירונים - נוירונים תוך-מוחיים בשכבה 2/3 (L2/3 IT) - עבר שינוי אבולוציוני מהיר במיוחד בבני אדם בהשוואה לשימפנזים, גורילות, וקופים גדולים אחרים. נוירונים אלה, הנמצאים בשכבות החיצוניות ביותר של קליפת המוח, הם מרכזיים לתקשורת בין אזורי המוח וקשורים קשר הדוק לתפקודים גבוהים יותר כגון חשיבה, למידה ושפה.

מה שהפתיע את החוקרים היה שרבים מהשינויים הגנטיים המעצבים נוירונים אלה בבני אדם קשורים גם לאוטיזם. סטאר מסביר כי "חלק מהשינויים הגנטיים שהופכים את המוח האנושי לייחודי גם גרמו לבני האדם להיות מגוונים יותר מבחינה נוירולוגית".

ניתן רק לשער מדוע גנים אלה הקשורים לאוטיזם זכו להעדפה אבולוציונית. הצוות מציע כי שינויים גנטיים אלה עשויים להיות קשורים לתהליך התפתחות המוח הממושך בבני אדם, אשר מאפשר תקופות ממושכות יותר לחיווט עצבי ולמידה מתקדמת. שפה, תכונה אנושית מובהקת נוספת, עשויה גם היא להניע את האבולוציה של גנים אלה.

המחקר גם מציג את האוטיזם בהקשר רחב יותר. במקום לראות בו אתגר רפואי, החוקרים טוענים שיש להבין אותו כחלק מהמגוון האנושי, הקשור עמוקות לתכונות המגדירות אותנו כמין. ייתכן שתכונות הקשורות לאוטיזם, כגון ריכוז מוגבר, זיהוי תבניות או זיכרון טוב במיוחד, היו בעלות השפעה מהותית בהישגים התרבותיים והטכנולוגיים של בני האדם. המחקר מאתגר את המדענים והציבור כאחד לראות באוטיזם לא מצב שיש לטפל בו, אלא חלק מהתשובה לשאלה - מה זה אומר להיות אנושי?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...