מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Molecular Biology and Evolution מציג קשר משכנע בין האבולוציה של המוח האנושי לבין השיעורים הגבוהים יחסית של הפרעות על רצף האוטיזם שנצפו במין שלנו.
צוות בינלאומי של נוירולוגים וגנטיקאים, בהובלתו של אלכסנדר ל. סטאר, ניתח את הדנ"א ממוחם של מספר יונקים. הם גילו כי סוג מסוים של נוירונים - נוירונים תוך-מוחיים בשכבה 2/3 (L2/3 IT) - עבר שינוי אבולוציוני מהיר במיוחד בבני אדם בהשוואה לשימפנזים, גורילות, וקופים גדולים אחרים. נוירונים אלה, הנמצאים בשכבות החיצוניות ביותר של קליפת המוח, הם מרכזיים לתקשורת בין אזורי המוח וקשורים קשר הדוק לתפקודים גבוהים יותר כגון חשיבה, למידה ושפה.
מה שהפתיע את החוקרים היה שרבים מהשינויים הגנטיים המעצבים נוירונים אלה בבני אדם קשורים גם לאוטיזם. סטאר מסביר כי "חלק מהשינויים הגנטיים שהופכים את המוח האנושי לייחודי גם גרמו לבני האדם להיות מגוונים יותר מבחינה נוירולוגית".
ניתן רק לשער מדוע גנים אלה הקשורים לאוטיזם זכו להעדפה אבולוציונית. הצוות מציע כי שינויים גנטיים אלה עשויים להיות קשורים לתהליך התפתחות המוח הממושך בבני אדם, אשר מאפשר תקופות ממושכות יותר לחיווט עצבי ולמידה מתקדמת. שפה, תכונה אנושית מובהקת נוספת, עשויה גם היא להניע את האבולוציה של גנים אלה.
המחקר גם מציג את האוטיזם בהקשר רחב יותר. במקום לראות בו אתגר רפואי, החוקרים טוענים שיש להבין אותו כחלק מהמגוון האנושי, הקשור עמוקות לתכונות המגדירות אותנו כמין. ייתכן שתכונות הקשורות לאוטיזם, כגון ריכוז מוגבר, זיהוי תבניות או זיכרון טוב במיוחד, היו בעלות השפעה מהותית בהישגים התרבותיים והטכנולוגיים של בני האדם. המחקר מאתגר את המדענים והציבור כאחד לראות באוטיזם לא מצב שיש לטפל בו, אלא חלק מהתשובה לשאלה - מה זה אומר להיות אנושי?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו