האם הצטננות יכולה לספק יתרון חיסוני מול נגיף הקורונה? מחקר חדש של המרכז היהודי הלאומי לרפואה ומחקר בדנבר, מצא כי אנשים שחלו בצינון הנגרם מרינו-וירוס (הנגיף השכיח ביותר שגורם להצטננות) היו בסיכון נמוך ב-48 אחוז להידבק במחלת הקורונה ב-30 הימים שלאחר הצינון.
החוקרים ניתחו נתונים מ-4,100 משתתפים ב-1,394 משקי בית ברחבי 12 ערים בארה"ב, בין מאי 2020 לפברואר 2021. המשתתפים ביצעו בעצמם בדיקות משטח אף אחת לשבועיים, שנשלחו לבדיקת PCR לזיהוי נוכחותם של 21 נגיפים נשימתיים, בהם גם SARS-CoV-2 (קורונה).
לפי החוקרים, ההגנה הזמנית נבעה מתופעה ביולוגית המכונה heterologous viral interference - מצב שבו נגיף אחד "מפעיל" את מערכת החיסון ומקשה על נגיף אחר להשתלט. במקרה זה, נגיפי הצטננות הפעילו תגובה עזה של אינטרפרונים בדרכי הנשימה. אינטרפרונים, חלבוני הגנה טבעיים שהגוף מייצר נגד נגיפים, נחשבים לקו ההגנה הראשון של הגוף, ויכולים "לכוונן" את המערכת כך שתהדוף נגיפים נוספים לפרק זמן מוגבל.
"הבנת הדרך שבה נגיף אחד משפיע על תגובת הגוף לנגיף אחר עשויה לסייע לנו לפתח אסטרטגיות מניעה חדשות, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות", אמרה קמיל מור, החוקרת הראשית.
במחקר נמצא גם כי ילדים הציגו רמות בסיס גבוהות יותר של גנים הקשורים לאינטרפרונים בהשוואה למבוגרים, מה שיכול להסביר מדוע נדבקו פחות בקורונה וסבלו מתחלואה קלה יותר. הממצאים מהדהדים תוצאות של מחקר קודם שהראה כי ילדים היו בסיכון נמוך פי שישה לפתח תסמיני קורונה בהשוואה למבוגרים.
ד"ר מקס סייבולד, מנהל תוכנית הרפואה הרגנרטיבית ועריכת הגנים במרכז היהודי הלאומי לרפואה ולמחקר, ציין בהודעת המרכז כי "הממצאים שלנו מציעים שהחיזוק החיסוני שמעניקה הצטננות טרייה יכול לתת לגוף יתרון מוקדם במאבק מול SARS-CoV-2, עוד לפני שהנגיף מצליח להתבסס".
החוקרים הדגישו כי אין משמעות הדבר שכדאי לנסות להידבק בצינון במכוון. לדבריהם, רצף ותזמון החשיפה לנגיפים שונים עשויים להשפיע על סיכון להדבקה ועל חומרת מחלות עתידיות.
המחקר פורסם החודש בכתב העת המדעי Journal of Infectious Diseases.