שליש מהאנשים ברחבי העולם נמנעים במכוון ממידע רפואי - למה זה קורה?

ניתוח מקיף של 92 מחקרים, שנערך על ידי מכון מקס פלנק להתפתחות אנושית בברלין ופורסם ב-Annals of Behavioral Medicine, מצא כי כשליש מהאנשים ברחבי העולם נמנעים במכוון ממידע רפואי על מחלות חמורות כמו סרטן, סוכרת או HIV - גם כאשר המידע נגיש וזמין. הניתוח כלל נתונים מכ-565 אלף משתתפים מ-25 מדינות, בהן גרמניה.

הימנעות ממידע הייתה בולטת במיוחד במחלות מוח ניווניות וחשוכות מרפא: 41 אחוז דיווחו שנמנעו ממידע על מחלת האלצהיימר ו-40 אחוז על מחלת הנטינגטון. לעומת זאת, שיעור ההימנעות היה נמוך יותר במחלות חמורות אך ניתנות לטיפול: 32 אחוז לגבי HIV ו-29 אחוז לגבי סרטן. השיעור הנמוך ביותר נמצא במחלות כרוניות הניתנות לניהול, כגון סוכרת - 24 אחוז.

החוקרים הגדירו "הימנעות ממידע" כבחירה לדחות או למנוע גישה למידע זמין אך לא רצוי - למשל דחיית בדיקות, הימנעות מתורים, סירוב לקבל תוצאות או התעלמות מחומרי הסברה. אף שגילוי מוקדם יכול לשפר משמעותית את סיכויי הטיפול, רבים נרתעו מהבדיקות והעדיפו שלא לדעת.

המחקר זיהה 16 גורמים מנבאים עיקריים להימנעות, בהם תחושת הצפה, חוסר ביטחון ביכולת לנהל את הבריאות האישית, פחד משיפוטיות וחוסר אמון במערכת הבריאות. "הממצאים מצביעים על כך שחוסר אמון קשור ישירות להימנעות ממידע רפואי", אמר קונסטנטין אופר, חוקר במכון מקס פלנק. "שיקום האמון עשוי לעודד מעורבות גדולה יותר".

רלף הרטוויג מהמכון הוסיף כי לא תמיד מדובר בהתנהגות "לא רציונלית" וכי ייתכן שמדובר בבחירה מודעת - בורות מרצון. החוקרים הדגישו כי התופעה נפוצה, אינה מוגבלת למדינה או לאוכלוסייה מסוימת, וקשורה גם לפחד מסטיגמה, תחושת חוסר שליטה ועומס קוגניטיבי, למשל מול אבחנה מורכבת של סרטן.

החוקרים מסכמים כי הבנת הגורמים להימנעות יכולה לסייע בפיתוח התערבויות ממוקדות - החל משיקום אמון במערכת הבריאות, דרך צמצום תחושת ההצפה ועד הפחתת פחד משיפוטיות - כדי לעודד אנשים להתמודד עם מידע רפואי קריטי ולפנות לאבחון מוקדם.