מחקר שהוצג בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית דיווח על שכיחות גבוהה מהצפוי של פוליפים במעי הגס בקרב רצי מרתון בגילאי 35-50. המחקר לא עבר ביקורת עמיתים רשמית ונשאר בשלב ראשוני.
המחקר נערך בוושינגטון בין אוקטובר 2022 לדצמבר 2024, והשתתפו בו 100 רצי מרתון ואולטרה-מרתון שעברו קולונוסקופיה ובדיקת הרגלי התזונה והאימונים שלהם. המתנדבים, שרצו בדרך כלל 32-64 ק"מ בשבוע והשלימו לפחות חמישה מרתונים מלאים או שני אולטרה-מרתונים, היו בגיל ממוצע של 42 ולא היו להם גורמי סיכון ידועים.
פוליפים נמצאו בקרב כמעט מחצית מהמשתתפים, ו-41 אחוז מהם היו אדנומות, שהן תאים טרום-סרטניים. מתוכם, 15 אחוז היו אדנומות מתקדמות, שיעור גבוה בהרבה מ-4.5 עד 6 אחוזים שנצפו באוכלוסייה הכללית – במיוחד בקרב אנשים בשנות ה-40 המאוחרות לחייהם. החוקרים השוו את שיעורי הזיהוי למגמות היסטוריות והתמקדו באדנומות מתקדמות, שיש להן סיכוי גבוה יותר להתפתח לסרטן מאשר פוליפים אחרים.
"יש כאן סימן. לא היינו מצפים לשיעורי אדנומות בסיכון גבוה כזה בקבוצת גיל זו", אמר דייוויד ליברמן, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע, לפי "הניו יורק טיימס". מומחים ציינו כי רוב חולי סרטן המעי הגס הצעירים שראו לא היו רצי מרתון. החוקרים אמרו כי אינם יכולים להסיק שריצה למרחקים ארוכים גורמת ישירות לסרטן המעי הגס.
הפרויקט החל לאחר שטימותי קנון, אונקולוג במכון הסרטן Inova Schar Cancer Institute בפיירפקס, וירג'יניה, זיהה מגמה - מספר חולים עם סרטן המעי הגס בשלב מתקדם היו בכושר גופני טוב. קנון אמר שהמבוגר ביותר היה בן 40, ואף אחד מהם לא היה בעל גורמי סיכון ידועים. הוא ראה שלושה חולים מתחת לגיל 40: שניים מהם רצו באופן קבוע מרתונים של 160 ק"מ, ואחר השלים 13 חצי מרתונים בשנה אחת. הקבוצה הזו הניעה את קנון להשיק מחקר קולונוסקופיה בקרב 100 רצים.
המחקר נערך על רקע החשש הגובר מהעלייה בשיעורי סרטן המעי הגס בקרב מבוגרים מתחת לגיל 50. חוקרים ורופאים ציינו לעתים קרובות חוסר פעילות גופנית ועלייה בהשמנה כגורמים לתופעה בקרב מבוגרים צעירים.
החוקרים ומומחים חיצוניים שקלו קשר אפשרי בין אימוני סיבולת קיצוניים למחלות המעי הגס. במהלך מאמץ ממושך, הגוף מעביר דם לשרירי הרגליים, בעוד זרימת הדם במעיים פוחתת. הסטה זו עלולה לגרום לקוליטיס איסכמי – ירידה בזרימת הדם למעי הגס – מה שמוביל לחוסר חמצן, נזק לרקמות ודלקת. צוות המחקר העריך כי אובדן חוזר ונשנה של זרימת הדם עלול להוביל לדלקת כרונית ולמחזורים חוזרים של נזק ותיקון תאים, שעלולים לגרום עם הזמן למוטציות הקשורות לסרטן.
המומחים ציינו גם כי אין ראיות לכך שקוליטיס איסכמי מגביר את הסיכון לסרטן המעי הגס, ואמרו כי המצב בדרך כלל משתפר מעצמו. הם המשיכו לבחון האם ריצת סיבולת היא שגורמת לבעיה או שמא היא מסתירה אותה בכך שהיא גורמת לרצים לפרש לא נכון את סימני האזהרה. רצים רבים ייחסו צואה דמית, שלשולים או התכווצויות ל"שלשול רצים". יותר ממחצית המשתתפים דיווחו על תסמינים כגון דימום רקטלי, וכמה מהם פנו לטיפול רפואי באיחור.
אחד האנשים שהיוו השראה למחקר היה הגאוגרף ג'וש וודלינגטון, שרץ אולטרה-מרתונים פעמיים-שלוש בחודש והשלים את "סוואג' סבן" (Savage Seven), ריצת שבעה מרתונים בשבעה ימים. הוא אובחן בסמוך ליום הולדתו ה-40 ב-2018, ונפטר ב-2021 בגיל 41.
"הוא לא שתה אלכוהול ולא עישן, והקפיד על תזונה טבעונית. הוא תמיד היה שיא הבריאות", אמרה אשתו. "כשאנחנו מסתכלים אחורה, אנחנו מבינים כמה דברים שהתעלמנו מהם. אבל אתה מתעלם מהסימנים כי אתה חושב שאתה עושה הכל נכון", הוסיפה. שני ספורטאים נוספים שהיוו השראה למחקר נפטרו גם הם. כמה מהם התעלמו מדם חוזר בצואה ומבדיקות לא תקינות, מתוך אמונה שהתסמינים הם תופעות לוואי של הריצה.
לורה לינוויל בת ה-47 גילתה במחקר שיש לה שבעה פוליפים, כולל כמה גדולים כל כך שהצריכו ניתוחים נוספים. "ריצה קשורה בדרך כלל להשפעות חיוביות כמו שליטה במשקל והקלה על לחץ, ולכן לא ציפיתי לתוצאות גרועות", אמרה. לינוויל אמרה שתמשיך לרוץ, אך תגביר את הבדיקות.
קנון הזהיר שלא צריך לתת לאנשים תירוץ להימנע מפעילות גופנית, תוך הכרה בקשר אפשרי בין פעילות גופנית קיצונית לבין סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס. מומחים המליצו לרצים הסובלים מכאבי בטן, צואה רכה או דמית, או בעיות אחרות במערכת העיכול לפנות לבדיקה רפואית.
