"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חוקרים גילו כיצד לשלול מתאי סרטן את "כוח העל" שלהם
תאי סרטן הם "אלופי ההסתגלות" - משתנים ומתחמקים כדי לשרוד • באוניבריסטת נורת'ווסטרן מצאו שיטה לנטרל את הגמישות הזו, תוך שימוש בתרופות קיימות
תאים סרטניים בגוף במידול 3D. "לא יצאנו להרוג ישירות תאי סרטן - רצינו להסיר את היכולות שלהם להסתגל, להשתנות ולהתחמק". צילום: גטי אימג'ס

חוקרים גילו כיצד לשלול מתאי סרטן את "כוח העל" שלהם

תאי סרטן הם "אלופי ההסתגלות" - משתנים ומתחמקים כדי לשרוד • באוניבריסטת נורת'ווסטרן מצאו שיטה לנטרל את הגמישות הזו, תוך שימוש בתרופות קיימות

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב פיתחו גישה מהפכנית לטיפול בסרטןשאינה תוקפת ישירות את הגידולים, אלא שוללת מתאי הסרטן את יכולתם להסתגל ולהתנגד לטיפול. השיטה החדשה הגבירה משמעותית את השפעת הכימותרפיה בעכברי מעבדה עם סרטן שחלות אנושי, ובשילוב עם כימותרפיה הצליחה כמעט לחסל לחלוטין תאי סרטן בתרביות תאים.

"תאי סרטן הם אלופי ההסתגלות", מסביר פרופ' ואדים בקמן, שהוביל אתהמחקר. "הם יכולים להסתגל כמעט לכל דבר שמפעילים נגדם. קודם כל, הם לומדים להתחמק ממערכת החיסון. אחר כך, הם לומדים כיצד להסתגל לכימותרפיה, אימונותרפיה וקרינה. כשהם מתנגדים לטיפולים האלה, הם חיים זמן רב יותר ומפתחים מוטציות. לא יצאנו להרוג ישירות תאי סרטן. רצינו לקחת מהם את כוח העל שלהם - להסיר את היכולות המולדות שלהם להסתגל, להשתנות ולהתחמק".

החוקרים גילו שהמפתח ליכולת ההישרדות יוצאת הדופן של הסרטן טמון במבנה התלת-ממדי של הכרומטין - המכלול של RNA ,DNA וחלבונים בתוך גרעין התא. הכרומטין מאורגן באזורים צפופים הקובעים אילו גנים פעילים ואילו מושתקים, ומשמשים כמעין זיכרון של פעילות גנטית (transcriptional memory - בתרגום חופשי: זיכרון שעתוקי) שמנחה את התנהגות התא.

בתאים בריאים, הארגון הזה מוסדר היטב. אך בתאי סרטן, הארגון משתבש באופן שמעניק להם גמישות יתר - יכולת מוגברת להפעיל או להשתיק גנים במהירות כדי לשרוד תחת לחץ.

תאי סרטן (אילוסטרציה). השילוב של התרופה עם כימותרפיה סטנדרטית הכפיל את יעילות הטיפול, צילום: GettyImages

להפוך את הכימותרפיה ליעילה יותר - ולהפחית את הסבל

החוקרים פיתחו מודל חישובי כדי לבחון כיצד ארגון הכרומטין משפיע על הסיכוי של תא סרטני לשרוד כימותרפיה. כאשר הם יישמו את המודל על סוגי תאי סרטן שונים ומספר סוגים של תרופות כימותרפיות, הוא הצליח לחזות תוצאות הישרדות אפילו לפני תחילת הטיפול.

לאחר שזיהו את התפקיד המרכזי של מבנה הכרומטין בעמידות של תאי הסרטן, החוקרים בדקו מה יקרה אם ישנו את המבנה הזה בכוונה. במקום לפתח תרופות חדשות לגמרי, הם סרקו מאות תרכובות תרופתיות קיימות כדי לזהות כאלה המסוגלות לעצב מחדש את הסביבה הגרעינית באופן שמשפיע על אריזת הכרומטין. במסגרת המאמץ הזה, הם זיהו את סלקוקסיב (celecoxib), תרופה אנטי-דלקתית המאושרת על ידי ה-FDA שכבר נמצאת בשימוש קליני.

"מספר תרופות, כולל סלקוקסיב, יכולות לווסת כרומטין ולדכא גמישות", אמר בקמן. "עם גישה זו, אנחנו יכולים כעת לתכנן אסטרטגיות שעובדות בסינרגיה עם כימותרפיה או טיפולים קיימים אחרים. הממצא החשוב הוא הרעיון עצמו. התרופה הספציפית הזו רק מוכיחה את הנקודה".

בניסויים בתרביות תאים, השילוב של סלקוקסיב עם כימותרפיה סטנדרטית גרם לעלייה משמעותית במספר תאי הסרטן שמתו. לאחר שהוכיחו את יעילותה בתרביות תאים, הצוות רצה להדגים את הפוטנציאל של השיטה במערכת ביולוגית ריאליסטית יותר. הם שילבו פקליטקסל (תרופה כימותרפית נפוצה) עם סלקוקסיב בעכברי מעבדה עם סרטן שחלות אנושי. הניסויים חשפו שהשילוב הפחית את קצבי ההסתגלות של תאי הסרטן ושיפר את עיכוב צמיחת הגידול - בביצועים טובים יותר מפקליטקסל לבדו. למעשה, השילוב הכפיל את יעילות הטיפול.

החוקרים מאמינים שהאסטרטגיה החדשה יכולה להפוך את הכימותרפיה ליעילה יותר, ובכך לאפשר לרופאים לרשום מינונים נמוכים יותר של כימותרפיה למטופליהם. מינונים נמוכים יותר, אך עדיין יעילים, יכולים להפחית את הנטל של תופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה.

"כימותרפיה יכולה להיות כל כך קשה לגוף", אמר בקמן. "הרבה מטופלים, באופן מובן למדי, בוחרים לפעמים לוותר על כימותרפיה. הם לא רוצים לסבול כדי לחיות עוד כמה חודשים. אולי הפחתת הסבל הזה תשנה את המשוואה".

תאים סרטניים בדם. "לכל תא בגופנו יש כמה אלפי מתחמי כרומטין", צילום: GettyImages

קוד המקור של זיכרון תאי

למרות שבקמן התמקד עד כה רק בסרטן, הוא סבור שוויסות מבנה הכרומטין עשוי להיות המפתח לטיפול במחלות מורכבות שונות, כולל מחלות לב ומחלות ניווניות. "במחלות רבות, תאים שוכחים מה הם אמורים לעשות", הסביר בקמן.

"מחלות רבות בעלות השפעה של המאה ה-21 קשורות, במידה רבה, לזיכרון תאי. לכל תא בגופנו יש כמה אלפי מתחמי (domains) כרומטין, שהם אלמנטים פיזיים ממשיים של זיכרון שעתוקי. המורכבות החישובית שמתרחשת בכל תא בודד שווה למחשב אפל משנת 1984. תאים שומרים על זיכרון במשך זמן רב, אבל הם יכולים גם לפתח זיכרונות מזויפים או לאבד זיכרונות. תאי סרטן לוקחים את זה לקיצוניות. אני חושב שמה שמצאנו כאן הוא קוד המקור של זיכרון תאי".

המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...