"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה: חוקרים גידלו עור אנושי מתפקד במעבדה - מה המשמעות?

אחרי שש שנות פיתוח, המודל כולל את כל מרכיבי העור האנושי ומאפשר בדיקת תרופות עבור מחלות עור • בכל הנוגע להשתלה, המצב כבר מורכב יותר

,עודכן
0השמעה
עור (אילוסטרציה). "המעבר מהמעבדה להשתלות ישימות בבני אדם הוא תהליך מורכב מאוד". צילום: FREEPIK

אוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה דיווחה כי מדענים יצרו את המודל המעבדתי הראשון בעולם שלעור אנושימתפקד במלואו, במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת Wiley Advanced Healthcare Materials. העור שגודל במעבדה כלל כלי דם ונימים המשולבים במערכת הדם, יחד עם זקיקי שיער, עצבים, תאי חיסון ושכבות רקמה מרובות.

הרכיבים הווסקולריים והחיסוניים של המודל מאפשרים יצירת מודלים מעבדתיים של פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס וסקלרודרמה. החוקרים השתמשו בתאי גזע ובילו שש שנים בפיתוח מודל העור כדי לאפשר מחקר מדויק יותר של מחלות עור ולתמוך בטיפולים חדשים להפרעות גנטיות נדירות.

"זהו המודל הדומה ביותר לעור שפותח אי פעם בעולם, והוא יאפשר לנו לחקור מחלות ולבדוק טיפולים בצורה מדויקת יותר", אמר עבאס שאפי, מדען בתחום הנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית במכון פראזר של אוניברסיטת קווינסלנד.

"היכולת לעשות זאת באמצעות המודלים שלהם תאפשר לנסות במהירות תרופות וגישות חדשות בניסויים", אמרה פרופ' אליסון קאווין מאוניברסיטת דרום אוסטרליה, מומחית ברפואה רגנרטיבית החוקרת טיפול בנוגדנים לחולים במחלת עור נדירה. "המעבר מהמעבדה להשתלות ישימות בבני אדם הוא תהליך מורכב מאוד. למרות שהתוצאות מרגשות, אין לתת לחולים תקוות קודם זמנן", אמרה קאווין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר