בעולם כולו חיים כמה עשרות אנשים עם מוטציה גנטית נדירה המקנה להם יכולת מיוחדת במינה: עמידות כמעט מוחלטת בפני כל וירוס שהם נפגשים איתו. כעת, צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק הצליח לפתח טיפול ניסיוני המחקה את ההגנה הייחודית הזו – ועשוי לשמש כנשק חזק במגפה הבאה.
המחקר פורסם החודש בכתב העת המדעי Science Translational Medicine, וחושף סיפור מרתק שהחל לפני 15 שנה. אז גילה פרופ' דושאן בוגונוביץ' מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק משהו מוזר: אנשים עם מוטציה גנטית נדירה סובלים אמנם מרגישות מוגברת לזיהומים חיידקיים, אבל כמעט אף פעם לא חולים במחלות ויראליות.
"כשבדקנו את תאי מערכת החיסון שלהם, ראינו שהם נפגשו עם כל מיני וירוסים - שפעת, חצבת, חזרת, אבעבועות רוח", מספר בוגונוביץ'. "אבל המטופלים האלה מעולם לא דיווחו על סימני מחלה".
הסיבה? המוטציה גורמת למחסור בחלבון מסוים (ISG15) שבדרך כלל מווסת את התגובה החיסונית של הגוף. בלעדיו, הגוף של אותם אנשים נמצא במצב של "כוננות" מתמדת - דלקת קלה מאוד שנמשכת כל הזמן. זו לא דלקת חזקה שגורמת לבעיות, אלא מספיק כדי להדוף כל וירוס שמנסה לחדור לגוף.
"בתוך תוכי המשכתי לחשוב - אם נוכל ליצור את אותו מצב של כוננות חיסונית קלה באנשים אחרים, נוכל להגן עליהם כמעט מכל וירוס", אומר בוגונוביץ'.
מחיסון קורונה לחיסון אוניברסלי
אחרי שנים של מחקר, הצוות של בוגונוביץ' פיתח טיפול שעובד בצורה דומה לחיסוני הקורונה החדשים. חיסונים אלה מבוססים על טכנולוגיית mRNA - מולקולות שמכילות "הוראות ייצור" לחלבונים. הגוף קורא את ההוראות ומייצר את החלבונים בעצמו. אבל יש הבדל משמעותי: במקום להכניס לגוף הוראות לייצר חלבון אחד ספציפי (כמו בחיסון קורונה), הטיפול החדש מכיל הוראות לייצור 10 חלבונים שונים שיוצרים יחד את אותה הגנה רחבה.
החלבונים האלה גורמים לתאים בגוף להיכנס למצב הגנה זמני - כמו חיילים שעומדים על המשמר. הם לא תוקפים וירוס ספציפי, אלא מוכנים להדוף כל וירוס שינסה לפלוש.
בניסויים בעכברים ובאוגרים, הטיפול הצליח למנוע הדבקה בנגיף השפעת ובנגיף הקורונה כאשר ניתן מראש דרך האף. יותר מזה - בתרביות תאים במעבדה, החוקרים עדיין לא מצאו אף וירוס שהצליח לפרוץ את ההגנה.
"אנחנו מייצרים רק כמות קטנה של החלבונים האלה, לזמן קצר מאוד", מסביר בוגונוביץ'. "זה גורם להרבה פחות דלקת ממה שיש לאנשים עם המוטציה הטבעית, אבל מספיק כדי למנוע מחלות ויראליות".
החוקרים רואים בטיפול החדש פתרון פוטנציאלי למגפה הבאה. הרעיון הוא שאפשר יהיה לתת אותו לאנשים בסיכון גבוה - צוותי רפואה, דיירי בתי אבות או בני משפחה של חולים - ולהגן עליהם לכמה ימים, ללא קשר לסוג הווירוס. "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה תעבוד גם אם לא נדע את זהות הווירוס", אומר בוגונוביץ'. זו יכולה להיות פריצת דרך משמעותית, כי בדרך כלל לוקח חודשים לפתח חיסון או טיפול ספציפי לווירוס חדש.
עם זאת, הדרך לטיפול זמין עדיין ארוכה. כרגע ההגנה נמשכת רק שלושה-ארבעה ימים, והחוקרים צריכים לשפר את הדרך שבה הטיפול מגיע לריאות. "החלבונים מיוצרים בריאות, אבל כנראה לא ברמות גבוהות מספיק כדי שנרגיש בנוח לעבור לניסויים בבני אדם", מודה בוגונוביץ'.
"הממצאים שלנו מחזקים את הכוח של מחקר המונע על ידי סקרנות", הוא מסכם. "לא חיפשנו תרופה אנטי-ויראלית כשהתחלנו לחקור את המטופלים הנדירים שלנו, אבל המחקרים עוררו השראה לפיתוח פוטנציאלי של תרופה אנטי-ויראלית אוניברסלית לכולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו