מחקר חושף את מה שחסר במוחם של חולי אלצהיימר - האם זו הדרך לעצור את המחלה?

מדענים מבית הספר לרפואה של הרווארד דיווחו בכתב העת Nature כי רמות נמוכות יותר של המתכת ליתיום במוח נראות כמגבירות את הסיכון למחלת אלצהיימר, ויכולות לשמש כסימן אזהרה מוקדם.

במחקר בן שבע השנים, בראשות פרופ' ברוס א. יאנקר, ניתחו רקמות שנאספו לאחר המוות מיותר מ-300 אנשים, השוו דגימות דם ונוזל מוח-שדרה, וערכו ניסויים מקבילים בעכברים. ליתיום היה המתכת היחידה שריכוזה היה שונה בעקביות בין אנשים בריאים קוגניטיבית לבין אלה עם ליקוי קוגניטיבי קל או מחלת אלצהיימר.

ברקמת האדם, ככל שנמצא פחות ליתיום, כך היו ציוני מבחני הזיכרון של האדם בחייו נמוכים יותר. עכברים שקיבלו תזונה שממנה הוסרו כ-92 אחוז מהליתיום, איבדו מחצית מתכולת הליתיום במוחותיהם בתוך חמישה שבועות ופיתחו במהירות אובדן סינפטי, דלקת מוחית וליקויי זיכרון.

כאשר קיבלו בעלי החיים מינונים זעירים במיוחד של התוסף התזונתי ליתיום אורוטאט - בערך אלפית מהכמות המשמשת לטיפול בהפרעה דו-קוטבית - הלמידה והזיכרון חזרו לרמות שנראו בבוגרים צעירים. ״בעכברים מזדקנים רגילים, ליתיום קידם תפקודי זיכרון בריאים, ובבני אדם רמות טבעיות גבוהות יותר של ליתיום נקשרו לזיכרון טוב יותר", אמר יאנקר.

הצוות הציע כי חלבונים במוח קושרים אליהם ליתיום, ומשאירים את תאי המוח ללא המינרל הדרוש להם לפינוי חומרים רעילים. ללא כמות מספקת של ליתיום, הסינפסות מתפרקות, המיאלין מתנוון ופסולת מצטברת, דבר שמאיץ את הניוון העצבי. ״הרעיון שמחסור בליתיום יכול להיות גורם למחלת אלצהיימר הוא חדש ומרמז על גישה טיפולית שונה", אמר יאנקר.

מכיוון שבדיקות דם, בדיקות נוזל מוח-שדרה או הדמיה יכולות לגלות ירידה ברמות הליתיום, הציעו המחברים כי מדידות כאלה עשויות לזהות את המחלה שנים לפני הופעת סימפטומים. הם ציינו מחקרים אפידמיולוגיים המראים שאזורים שבהם יש יותר ליתיום במי השתייה דיווחו על שיעורי דמנציה נמוכים יותר, וכי מחקר עוקבה בריטי מ-2022 מצא שמטופלים שנוטלים ליתיום אובחנו עם אלצהיימר בערך במחצית התדירות.

ליתיום קרבונט משמש להפרעה דו-קוטבית ודיכאון חמור מאז שאושר על ידי מינהל המזון והתרופות של ארה"ב בשנת 1970, אך הריכוז שנמדד במחקר של הרווארד היה נמוך באלפי מונים, דבר שעשוי למנוע רעילות לכליות ולבלוטת התריס. "היעילות של ליתיום אורוטאט במינונים נמוכים מאוד עשויה למנוע תופעות לוואי כמו רעילות כלייתית ותירואידית הנראות בטיפולי ליתיום קלאסיים", אמר יאנקר.

חלק מהמומחים קראו למשנה זהירות. ״דברים יכולים להשתנות כשעוברים מעכברים לבני אדם", אמרה אליזבת הוג, פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג׳ורג׳טאון. לי-הואי צאי, מנהלת מכון פיקאוור ללמידה וזיכרון ב-MIT, כינתה את הממצאים ״מרגשים מאוד״ אך הדגישה את ההשפעה של גורמים לא-גנטיים.

הדרישות לניסויים בבני אדם גברו. ״ניתן להשיג ליתיום אורוטאט כמעט בחינם, ולכן יש להתחיל במהירות ניסויים אקראיים מבוקרים קפדניים״, אמר מאט קאברליין, מנהל לשעבר של מכון המחקר להזדקנות בריאה ואריכות ימים באוניברסיטת וושינגטון. עם זאת, אמר יאנקר כי הוא ״אינו יכול להמליץ בשלב זה שאנשים יתחילו ליטול ליתיום לאלצהיימר, משום ששימושו לאלצהיימר טרם אומת בבני אדם".

מחלת אלצהיימר פוגעת ביותר משבעה מיליון אמריקנים, וצפויה להשפיע על 13 מיליון עד שנת 2050. מספר המקרים ברחבי העולם מוערך בכ-400 מיליון. התרופות הקיימות רק מאטות במקצת את ההידרדרות ולא הצליחו להפוך את אובדן הזיכרון. "התקווה שלי היא שלליתיום תהיה השפעה יסודית יותר מאשר לטיפולים [קיימים], לא רק לצמצם אלא להפוך את הירידה הקוגניטיבית ולשפר את חיי המטופלים", אמר יאנקר.