מחקר רחב היקף שנערך באוניברסיטת ייל מצא כי תחילת טיפול בסמגלוטייד - זריקות וויגובי ואוזמפיק, המשמשות לטיפול בהשמנת יתר וסוכרת - הביא לירידה במשקל ולשיפור בבריאות הלב בקרב מבוגרים, אך גם לעלייה בהוצאות על בריאות, בלי קשר לעלות התרופה עצמה.
המחקר בדק לאורך שנתיים את הרשומות הרפואיות וההוצאות על שירותי בריאות של 23,522 מבוגרים שקיבלו מרשם ראשון לסמגלוטייד בין השנים 2018 ל-2025. הגיל הממוצע בעת התחלת הטיפול היה 56, שני שליש מהמשתתפים היו נשים וכ־69 אחוז מהם סבלו מסוכרת סוג 2.
התוצאות הראו כי 13 עד 24 חודשים לאחר התחלת הטיפול נרשמה ירידה ממוצעת של 3.8 אחוזים במשקל בקרב כלל המשתתפים, עם ירידה ממוצעת גדולה יותר – 5.1 אחוזים – בקרב מי שאינם סובלים מסוכרת. גם לחץ הדם ירד (דיאסטולי ב-1.5 מ״מ כספית בממוצע וסיסטולי ב-1.1 מ״מ כספית בממוצע), רמת הכולסטרול הכללית ירדה ב-12.8 מיליגרם לדציליטר, ורמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) ירדו ב-0.3 אחוזים בקרב חולי סוכרת וב-0.1 אחוז בקרב מי שאינם חולי סוכרת.
במקביל ליתרונות הבריאותיים נרשמה עלייה בהוצאות הבריאות החודשיות – עלייה ממוצעת של כ-80 דולר למטופל בתקופה זו – כאשר החלק הגדול ביותר נבע מעלויות אשפוז, במיוחד עבור מחלות לב וכלי דם ומחלות אנדוקריניות ומטבוליות. החוקרים מציעים כי ייתכן שהעלייה קשורה לעלייה במעורבות הרפואית לאחר תחילת הטיפול, הכוללת ביקורות, ניטור רפואי וטיפול בתופעות לוואי, ולעיתים אף התחלת הטיפול לאחר החמרה במצב הבריאותי, מה שמוביל לשימוש רב יותר בשירותי בריאות.
לדברי החוקרים, החידוש במחקר הוא בכך שהוא בוצע "בעולם האמיתי" ולא במסגרת ניסוי קליני מבוקר, ובחן גם את ההשפעות הכלכליות לצד התועלת הקלינית. ממצאים אלה מעלים שאלות על האיזון בין תועלת רפואית לבין קיימות כלכלית בטווח הקצר והבינוני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו