"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חושף: כמה אנשים שוטפים ידיים בשירותים ציבוריים?

חוקרים עקבו אחרי אלפי מבקרים בבית חולים בקופנהגן וגילו ממצאים מדאיגים • "רבים מאיתנו חושבים בטעות ששטיפת ידיים היא הרגל טבעי, בעיקר מאז הקורונה - אך הנתונים שלנו מראים אחרת"

,עודכן
0השמעה
שטיפת ידיים (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

מחקר חדש, שפורסם בכתב העת PLOS ONE, בחן את הרגלי שטיפת הידיים בעת ביקור בבית חולים בדנמרק - והוא מעלה תמונת מצב מטרידה: 43.7 אחוז ממשתמשי השירותים הציבוריים לא שטפו ידיים לאחר השימוש בשירותים. באחד השבועות שנבדקו, שיעור אלו שלא הקפידו על שטיפת ידיים אף הגיע ל-61.8 אחוז.

המחקר, שערכו חוקרים מאוניברסיטת סארי בבריטניה ומאוניברסיטת קופנהגן, בחןהרגלי היגיינהשל יותר מ-2,600 ביקורים בשירותים ציבוריים בבית החולים ביספביירג שבקופנהגן, דנמרק, במשך 19 שבועות. החוקרים התקינו חיישנים חכמים על מכלי ההדחה ועל צינורות הכיורים, שאיפשרו מעקב מדויק ואנונימי אחר הרגלי השימוש של המבקרים – ללא שימוש במצלמות או זיהוי אישי.

כדי לקבוע האם אדם שטף ידיים, החוקרים בדקו אם בוצע שימוש בכיור בפרק זמן של שתי דקות לפני ועד ארבע דקות לאחר ההדחה באסלה. אם לא נמצא שימוש כזה, הביקור סווג ככישלון בשטיפת ידיים.

ד"ר פבלו פריירה-דואל מאוניברסיטת סארי, החוקר הראשי במחקר, ציין כי "רבים מאיתנו חושבים בטעות ששטיפת ידיים לאחר שירותים היא הרגל טבעי, בעיקר מאז מגפת הקורונה – אך הנתונים שלנו מראים אחרת". לדבריו, ממצאי המחקר צריכים לשמש קריאת השכמה למערכות הבריאות ולציבור.

לדברי שותפו למחקר, פרופ' בנג'מין גרדנר, פסיכולוג בריטי המתמחה בהרגלים והתנהגות: "חשוב להבין ששטיפת ידיים אינה תמיד 'ברירת מחדל'. צריך תזכורות ואלמנטים שיגרמו לאנשים לעצור ולחשוב – למשל שילוט ברור ליד הכיור" .

החוקרים הדגישו כי סביבת בית החולים היא מקום שבו שמירה על היגיינה היא קריטית במיוחד, בשל הריכוז הגבוה של אנשים חולים ופגיעים. "אם אפילו שם אחוזי שטיפת הידיים כל כך נמוכים, אפשר רק לשער מה קורה בשירותים ציבוריים אחרים", כתב צוות המחקר במאמרו.

במחקר נמצאו הבדלים גם בין גברים לנשים: נשים נטו לשטוף ידיים מעט יותר מגברים, אך הפערים לא היו גדולים. עם זאת, החוקרים ציינו כי לעיתים ייתכן שחלק מהמשתמשים שטפו ידיים במקום אחר או מאוחר יותר, נתונים שקשה לעקוב אחריהם באופן ישיר.

בעקבות הממצאים, החוקרים קוראים להשקת קמפיינים הסברתיים לשיפור הרגלי ההיגיינה. הם מציעים גם פתרונות המבוססים על עיצוב הסביבה (nudging) כמו שינוי תאורת הכיורים, מיקום הסבון או שילוט בולט יותר."זה לא מספיק רק לתלות שלט. צריך לגרום לכך שאנשים לא יפספסו את המסר ויבינו את החשיבות", אמר פרופ' גרדנר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר