החוקרים משוכנעים: לקיסר האכזרי קליגולה היה תחום מומחיות מפתיע

לפי חוקרים מתוכנית הפרמקולוגיה העתיקה של אוניברסיטת ייל (YAPP) הקיסר הרומי קליגולה, הידוע לשמצה באכזריותו, עשוי היה להיות גם בעל ידע נרחב בפרמקולוגיה עתיקה וצמחי מרפא. המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the European Academy of Sciences and Arts.

הקיסר גאיוס, המכונה קליגולה, היה השליט השלישי של האימפריה הרומית משנת 37 לספירה ועד להתנקשות בחייו בשנת 41 לספירה. קליגולה היה משוכנע שאביו, גרמניקוס, נפל קורבן להרעלה. רשומות ששרדו משלטונו הקצר של קליגולה רומזות שהוא נהנה מאורח חיים ראוותני של מגלומניה וסדיזם.

"אנחנו מציגים גרסה שלמה ומאוזנת יותר של קליגולה - שליט שהיה מחובר לחוכמה הרפואית של תקופתו. הוא נדחה כמשוגע, אולי בצדק, אבל אנחנו מראים שהוא כנראה ידע משהו על הצמח יחנון ועל פרמקולוגיה בכלל", אמר טרבור לוק, חבר סגל YAPP ופרופסור חבר לקלאסיקה באוניברסיטת פלורידה סטייט, על פי The Independent. אנדרו קו, שותף למחקר, ציין כי המחקר "מספק הוכחה שקליגולה, למרות היותו עריץ, היה בעל ידע רב ברפואה".

החוקרים ניתחו קטע מתיאורו של סווטוניוס על חייו של קליגולה, המספר על סנאטור רומי לא מזוהה שסובל ממחלה לא מוגדרת. הסנאטור לקח חופשה בעיירת הספא היוונית אנטיקירה, בתקווה שבריאותו תשתפר עם טיפול בצמח היחנון. כאשר הסנאטור מבקש מקליגולה להאריך את חופשתו, קליגולה מוציא אותו להורג, תוך שהוא מתלוצץ ש"הקזת דם הייתה נחוצה למי שיחנון לא הועיל לו בכל אותו זמן".

התייחסותו של קליגולה להקזת דם כשהתלוצץ על הסנאטור מרמזת שהוא קרא את כתביו של צלסוס, שהמאמר הרפואי שלו De Medicina מתייחס להקזת דם כחלופה ליחנון בטיפול באפילפסיה. "ייתכן שסווטוניוס טועה וקליגולה לא ציווה על הוצאתו להורג של האיש, אלא פשוט רשם טיפול חלופי שהוא קרא עליו או הכיר מניסיונו האישי", אמר לוק.

החוקרים מצטטים את תיאורו של הפילוסוף פילון מאלכסנדריה על קליגולה כקיסר שניחן במאגרי ידע מעשי מרשימים, כולל הבנה חזקה של נתיבי סחר וימאות. פילון גם העיר על כיצד קליגולה עיוות את אמנות הרפואה של אפולו למטרות זדוניות.

אנטיקירה, הממוקמת במפרץ קורינתוס במרכז יוון, הייתה מפורסמת בטיפולי היחנון בחולי אפילפסיה, ובאלו שסובלים ממלנכוליה, שיגעון ושיגרון. "עבודתנו מציעה שאנטיקירה תפקדה כמקום שרומאים עשירים ובעלי השפעה ביקרו בו לטיפולים רפואיים שלא היו זמינים במקומות אחרים", הסביר קו.

"מדהים שאנטיקירה מוזכרת ברשומות ההיסטוריות מכיוון שהיא מעולם לא הייתה יעד תרבותי או כלכלי חשוב. היא הייתה ידועה בטיפולי היחנון ומעט מאוד מעבר לכך. זו דוגמה לתיירות רפואית עתיקה", לוק ציין. לוק וקו מאמינים שאנטיקירה משכה את קליגולה, שכן רשומות היסטוריות רומזות שהוא סבל מאפילפסיה ונדודי שינה - מחלות שבעבר האמינו שהיחנון יכול לספק להן מזור.