"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טכנולוגיה חדשה חשפה: זו החיה ששלטה בעבר הרחוק באוקיינוסים

חוקרים יפנים מצאו 263 מאובנים של דיונונים, כולל כ-40 מינים שלא היו ידועים למדע

,עודכן
0השמעה
דגימה של ההדמיה של מאובני הדיונונים. צילום: Ikegami

מחקר חשף כי הדיונונים הופיעו לפני כ-100 מיליון שנה והתבססו במהירות כטורפים דומיננטיים באוקיינוסים העתיקים. לאחר הופעתם נוצר מגוון גדול של צורות של דיונונים, ורוב משפחות הדיונונים המוכרות התפתחו תוך 6 מיליון שנים בלבד.

צוות חוקרים מאוניברסיטת הוקאידו ביפן פיתח טכניקת גילוי מאובנים הנקראת "כריית מאובנים דיגיטלית", שעושה שימוש בעיבוד תמונה מתקדם כדי לסרוק דיגיטלית סלעים שלמים כתמונות חתך מרובדות. שיטה זו אפשרה למדענים לחשוף מאובני דיונונים חבויים בתוך סלעים, וחשפה שפע בלתי צפוי של מיני דיונונים עתיקים.

שיטת כריית המאובנים הדיגיטלית אפשרה לצוות לזהות ולחלץ דיגיטלית מקורי דיונונים קטנים, חלקי הפה הקשים מבוססי הכיטין שיש לכל הדיונונים. צוות המחקר אסף תצורות קרבונט קשות ועגולות ממרבצי הקרטיקון ביפן שתוארכו ל-110-70 מיליון שנה.

דיונונית מזן שחורי-עין. דיונונים שגשגו כשחיינים הנפוצים ביותר באוקיינוס העתיק,צילום: Schmidt Ocean Institute

החוקרים חשפו 263 דיונונים מאובנים, כולל כ-40 מינים שונים שמעולם לא נראו קודם לכן. "הן במספר והן בגודל, דיונונים עתיקים אלה בבירור שלטו בימים", אמר ד"ר שין איקגמי מאוניברסיטת הוקאידו, על פי Nautilus.

"ממצאים אלה משנים כל מה שחשבנו שידענו על מערכות אקולוגיות ימיות בעבר", הוסיף פרופ' יסוהירו איבה מאוניברסיטת הוקאידו. המחקר חשף כי שתי הקבוצות העיקריות של דיונונים מודרניים, Myopsida (דיונוני חוף) ו-Oegopsida (דיונוני ים פתוח), כבר היו קיימות לפני כ-100 מיליון שנה.

אחת התגליות המרשימות ביותר במחקר הייתה כמה נפוצים היו דיונונים באוקיינוסים העתיקים. החוקרים מצאו שמאובני דיונונים עלו במספרם בהרבה על אלה של אמוניטים ודגי עצם. אמוניטים הם קרובי משפחה מוכחדים בעלי קונכייה של דיונונים ונחשבו בין השחיינים המוצלחים ביותר בעידן המזוזואי.

"זה מראה לנו שדיונונים שגשגו כשחיינים הנפוצים ביותר באוקיינוס העתיק", הסיק איקגמי, על פיANSA. המחקר מציע שדיונונים מהקרטיקון המאוחר היו נפוצים יותר מאשר אמוניטים ודגי עצם שחיו באותה תקופה.

"דיונונים היו כנראה החלוצים של השחיינים המהירים והאינטליגנטיים השולטים באוקיינוס המודרני", אמר איבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר