"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"הטבע נתן לנו בית מרקחת": קללת קברי הפרעונים הפכה לתקווה חדשה לריפוי סרטן
חוקרים הצליחו להשתמש בפטריה קטלנית, שנמצאה בעבר בקברים מצריים, לייצור תרכובות שמצליחות להרוג תאי לוקמיה במעבדה
תאים סרטניים (אילוסטרציה). צילום: אי.פי

"הטבע נתן לנו בית מרקחת": קללת קברי הפרעונים הפכה לתקווה חדשה לריפוי סרטן

חוקרים הצליחו להשתמש בפטריה קטלנית, שנמצאה בעבר בקברים מצריים, לייצור תרכובות שמצליחות להרוג תאי לוקמיה במעבדה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

פטריה רעילה שנחשבה בעבר ל"קללה" מקברים עתיקים עשויה כעת להציע תקווה במאבק נגד הסרטן.

חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה הפכו את האספרגילוס פלאבוס (Aspergillus flavus), פטריה קטלנית שנמצאה בקברים מצריים, לטיפול חדש מבטיח נגדלוקמיה. המחקר פורסם ב-Nature Chemical Biology, ומהווה צעד בחיפוש אחר טיפולים אונקולוגים חדשים.

החוקרים בודדו קבוצה חדשה של מולקולות בשם אספריגימיצינים מהאספרגילוס פלאבוס, המדגימות פעילות אנטי-סרטנית חזקה נגד תאי לוקמיה בתנאי מעבדה."זוהי האירוניה של הטבע במיטבה. אותה פטריה שפעם נחשבה למביאה מוות עשויה כעת לעזור להציל חיים", אמרה ד"ר שרי גאו, פרופסור חבר להנדסה כימית וביומולקולרית באוניברסיטת פנסילבניה.

אספרגילוס פלאבוס, הידועה בנבגיה הצהובים והמסוכנים, נקשרה למותם של ארכיאולוגים שחפרו בקברים עתיקים, כולל קברו של תות ענח'אמון ב-1922 והמלך הפולני קזימיר הרביעי ב-1973.

לאחר שארכיאולוגים פתחו את קברו של תות ענח'אמון במצרים בשנות ה-20 של המאה ה20, מספר חברי צוות החפירה, כולל הלורד קרנרבון וג'ורג' ג'יי גולד, מתו באופן בלתי צפוי, מה שהזין שמועות על "קללת הפרעה".

עשורים מאוחר יותר, מקרי מוות בלתי מוסברים דומים התרחשו בקרב מדענים שנכנסו לקברו של המלך קזימיר הרביעי בפולין. המדע כיום מציע שנבגים רעילים מאספרגילוס פלאבוס עשויים היו להיות מעורבים במקרי המוות המסתוריים הללו, שכן הפטריה יכולה לגרום לזיהומי ריאות חמורים, במיוחד באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.

החוקרים גילו שאספריגימיצינים הדגימו את היכולת להרוג תאי לוקמיה בניסוי שביצעו מחוץ לגוף, ומראים פוטנציאל רפואי חזק גם ללא שינוי. שניים מתוך ארבעת הווריאנטים של אספריגימיצינים הראו השפעות חזקות נגד תאי לוקמיה.

ניסויים נוספים הציעו שאספריגימיצינים כנראה משבשים את תהליך חלוקת התאים. "תאי סרטן מתחלקים ללא בקרה. תרכובות אלה חוסמות את היווצרות המיקרוטובולים, שהם חיוניים לחלוקת תאים", הסבירה ד"ר גאו.

על פי EurekAlert, התרכובות הראו השפעה מועטה או אפסית על תאי סרטן השד, הכבד או הריאות, או על מגוון חיידקים ופטריות, מה שמצביע על כך שההשפעות המשבשות של אספריגימיצינים ספציפיות לסוגים מסוימים של תאים.

הספציפיות היא תכונה קריטית לכל תרופה עתידית. כדי לשפר את יעילות התרופות, החוקרים חיברו מולקולות שומן המסייעות לתרופות לחצות ממברנות תאיות.

על פי Science Daily, וריאנט מתוקן של אספריגימיצין, אליו הוסיפו המדענים את מולקולת השומן הזו, תפקד באותה רמה כמו תרופות הלוקמיה המאושרות ציטרבין ודאונורוביצין.

ציטרבין ודאונורוביצין הן שתי תרופות מאושרות FDA ידועות שהיו בשימוש במשך עשורים בטיפול בלוקמיה. התרכובות החדשות עשויות להתחרות בטיפולים הקיימים הללו, ולהציע גישה חלופית.

המחקר מדגים את הפוטנציאל הרפואי של אספריגימיצינים ומציע שיש עוד RiPPs פטרייתיים (פפטידים המסונתזים ריבוזומלית ומשונים לאחר תרגום) לגלות. "למרות שרק מעטים נמצאו, כמעט לכולם יש ביואקטיביות חזקה. "זהו אזור בלתי נחקר עם פוטנציאל עצום", אמרה ד"ר קיויו ני, החוקרת הראשית של המחקר.

המדענים מקווים להתחיל ניסויים בבעלי חיים עם תרכובות שמקורן באספרגילוס פלאבוסלפני שיתקדמו לניסויים בבני אדם, עם פוטנציאל לשקם את שמה של הפטריה על ידי השראה לסוג חדש של תרופות אונקולוגיות.

"הטבע העניק לנו בית מרקחת מדהים. תפקידנו הוא לחשוף את סודותיו", ציין ד"ר גאו, תוך הדגשת הפוטנציאל הבלתי ממומש של מוצרים טבעיים ברפואה. "פטריות נתנו לנו את הפניצילין. תוצאות אלה מראות שעוד תרופות רבות ממוצרים טבעיים נותרו להתגלות", אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...