מחקר חדש בהובלת ד"ר ליאנגקאי צ'ן מאוניברסיטת הואז'ונג למדע וטכנולוגיה בווהאן, סין, חשף כי רכיבה קבועה על אופניים יכולה להפחית את הסיכון להתפתחות דמנציה. המחקר, שניתח נתונים מכמעט 500 אלף בריטים בגילאי 40 עד 69 שנה לאורך תקופת מעקב ממוצעת של 13.1 שנה, מצא כי מבין אמצעי התחבורה, לרכיבה על אופניים הייתה ההשפעה הגדולה ביותר בהפחתת הסיכוי להתפתחות דמנציה.
המשתתפים דיווחו על אמצעי התחבורה המועדף עליהם, והחוקרים חילקו אותם לארבע קבוצות: רוכבי אופניים, הולכי רגל, הולכי רגל מעורבים, ואלה המשתמשים במכוניות או בתחבורה ציבורית. הרגלי התחבורה תועדו לפני כל אבחון של דמנציה, מה שעזר להבין טוב יותר את הקשר בין סיבה ותוצאה. במהלך תקופת המעקב, 8,845 משתתפים אובחנו עם דמנציה, כולל 528 מקרים של דמנציה מוקדמת לפני גיל 65 ו-8,276 מקרים של דמנציה מאוחרת.
הממצאים הראו כי לרוכבי אופניים היה סיכון נמוך ב-19 אחוז לפתח דמנציה בהשוואה לאלה שהשתמשו במכוניות או בתחבורה ציבורית. לרוכבי אופניים תכופים היה סיכוי נמוך ב-40 אחוז לדמנציה בגיל צעיר, צורה של אובדן זיכרון המשפיעה על אנשים מתחת לגיל 65. "רכיבה על אופניים דורשת מעורבות קוגניטיבית גבוהה יותר בזמן תנועה, וכל זה עוזר לשמר את נפח ההיפוקמפוס", אמר צ'ן.
אפילו אנשים עם הגן APOE ε4, גורם סיכון גנטי למחלת אלצהיימר, נהנו מרכיבה על אופניים, וחוו אפקט מגן מפני דמנציה. למשתתפים ללא הגן APOE ε4 היה סיכון נמוך ב-26 אחוז לדמנציה וסיכון נמוך ב-25 אחוז למחלת אלצהיימר עם רכיבה קבועה על אופניים. לעומת זאת, אלה שנשאו את הגן APOE ε4 חוו הפחתה של 12 אחוז בסיכון לדמנציה מרכיבה על אופניים.
המחקר גם מצא כי נהיגה במכונית הייתה יעילה יותר למניעת דמנציה מאשר שימוש בתחבורה ציבורית, כאשר לנהגי מכוניות היה סיכון נמוך ב-22 אחוז לפתח דמנציה בהשוואה למשתמשי התחבורה הציבורית. החוקרים ניתחו שנהיגה מגרה פונקציות קוגניטיביות כמו ניווט מרחבי וקשב. הליכה לבדה לא הראתה אפקט מגן ברור נגד דמנציה. למעשה, עבור מחלת אלצהיימר, החוקרים הבחינו בסיכון מעט גבוה יותר בקרב הולכי הרגל.
המאמץ הפיזי מרכיבה על אופניים מגרה זרימת דם למוח, מפחית דלקת בחומר האפור ומוריד גורמי סיכון הקשורים לדמנציה כמו השמנה. לרוכבי אופניים יש היפוקמפוס גדול יותר, אזור מוח חשוב לזיכרון ויכולת למידה, כנראה בשל האופי המגרה מנטלית של רכיבה על אופניים, הדורשת תשומת לב בכביש. חלקים אחרים במוח הראו גם כן השפעות חיוביות בקרב רוכבי האופניים.
המדענים משערים שרוכבי אופניים מקבלים דחיפה קוגניטיבית במהלך האימון מכיוון שהם חייבים להיות מודעים לסכנות בכביש ולשמור על המסלול בראשם, מה שעשוי להיות מועיל לבריאות המוח. רכיבה על אופניים מקדמת גמישות מוחית ומגבירה זרימת דם, המובילה להשפעות אלה. "אימון רכיבה על אופניים יכול לעזור להגביר את זרימת הדם למוח, להפחית דלקת, ולגרות נוירוגנזה", ציין צ'ן.
תוצאות המחקר נחשבות לחזקות בזכות גודל המדגם הגדול ותקופת המעקב הארוכה. החוקרים התחשבו בגורמים שיכולים להשפיע על דמנציה, כמו גיל, מגדר, השכלה, עישון, צריכת אלכוהול ובריאות, מה שהפך את התוצאות לאמינות יותר. עם זאת, למחקר היו גם מגבלות - הרגלי התחבורה נמדדו רק פעם אחת בהתחלה, ושינויים לאורך זמן לא נתפסו. החוקרים הסתמכו על נתונים מדווחים עצמית מהמשתתפים, שעשויים לא תמיד להיות מדויקים. בנוסף, יותר מ-85 אחוז מהמשתתפים היו ממוצא אירופאי, כך שלא ברור אם הממצאים חלים על כל האוכלוסיות.
החוקרים ציינו כי במחקרי המשך בכוונתם לחקור לעומק כיצד רכיבה על אופניים מגנה על המוח. "שימוש באמצעי תחבורה הכוללים פעילות גופנית, כמו רכיבה על אופניים, יכול לעזור בהפחתת הסיכון לדמנציה ובשמירה על תפקוד קוגניטיבי בקרב אנשים בגיל העמידה ומבוגרים", ציינו החוקרים.
רכיבה על אופניים מועילה לסביבה ולכושר הגופני, והיא הרגל שעשוי להיות חשוב בשמירה על בריאות המוח. "אם אתם יכולים לרכב על אופניים, עשו זאת. אם לא, השתמשו ברגליים שלכם", אמרו החוקרים.
