"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צפו: זה הנזק שגורמים עוגני אוניות לקרקעית הים באנטארקטיקה

חוקרים תיעדו הפרעות לבעלי החיים במקומות בהם עגנו ספינות ביבשת הדרומית • "עגינה יכולה לשבש את החיים הימיים ולמעוך את היצורים עליהם עוגני הספינות נוחתים"

,עודכן
0השמעה
ספינה ליד אנטארקטיקה (ארכיון). צילום: משה שי

צוות של מדענים אסף את הראיות הוויזואליות הראשונות לנזקי עגינה ושרשראות במים האנטארקטיים. המחקר, שפורסם ב-Frontiers in Conservation Science מדגיש את הצורך הדחוף בתיעוד ורגולציה של השפעות העגינה בסביבות ימיות רגישות.

"עגינה היא כנראה סוגיית שימור האוקיינוסים המוזנחת ביותר מבחינת הפרעה גלובלית לקרקעית הים; היא שוות ערך לנזקים מדיג מכמורת", אמר המדען הימי ומייסד קבוצת השימור Kolossal, מתיו מולרנן, על פי Phys.org.

החוקרים סקרו 36 אתרים באמצעות מצלמות תת-ימיות בשנים 2022-2023. הם תיעדו הפרעות לקרקעית הים ולחיים הימיים במקומות בהם עגנו ספינות, תוך צפייה במושבות ספוגים. בנמל יאנקי, מיקום פופולרי לביקורים, הצוות תיעד מושבות ספוג מעוכות וסימני שפשוף על קרקעית הים. הצילומים חשפו קרקעית ים עם "חריצים עמוקים" שרמזו על נזק משרשראות עוגן.

"עגינה יכולה לשבש את החיים הימיים באנטארקטיקה - העוגנים יכולים להיות ברוחב של מטרים ולמעוך את היצורים החיים עליהם הם נוחתים", הסבירו החוקרים. השרשרת המחברת את העוגן לספינה לעתים קרובות נגררת לרוחב על קרקעית הים.

בעלי חיים רבים בקרקעית הים האנטארקטית גדלים לאט באותו מקום במשך מאות שנים, מה שהופך אותם לפגיעים במיוחד להפרעות.

"חשוב להכיר ולמתן את ההשפעות של עגינה מתוכננת", אמרה ד"ר סאלי ווטסון, גיאופיזיקאית ימית מהמכון הלאומי למחקר מים ואטמוספירה של ניו זילנד ושותפה למחקר, על פי Phys.org. "אנחנו יודעים שהשפעות עוגן בשוניות טרופיות יכולות להימשך עשור. בקרקעית בוצית, סימני השפשוף עדיין נראים יותר מעשור לאחר מכן", היא הוסיפה.

החוקרים ציינו כי מוערך שכ-4,000 מינים חיים בקרקעית הים האנטארקטית, כולל ספוגים ו"חיות מוזרות ונפלאות" אחרות שמהווים אחד ממוקדי המשיכה העיקריים לספינות תיירות גדולות.

במהלך הקיץ האנטארקטי של 2022-2023, לפחות 195 ספינות, כולל ספינות תיירות, דיג ומחקר, תועדו עוגנות במים האנטארקטיים, אם כי הנתון כנראה מעריך בחסר את המספר האמיתי. "כל כלי שיט העוגן בעומק של 30-40 מטרים יכול לדחוק לפחות ל-1,600 מטרים של קרקעית ים, מבלי להתחשב בנזק נוסף משרשראות הנגררות אם הספינות זזות", אמרה ד"ר ווטסון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר