רוצים לחיות בשלום? כדאי שתעברו לגור במדינה מזהמת

המדינות המזהמות ביותר בעולם הן גם אלו שסובלות הכי פחות מהנזקים הסביבתיים והסיכונים הקשורים לסכסוכים פנימיים. לעומתן, מדינות שתורמות פחות לזיהוםהן אלו שנפגעות בצורה הקשה ביותר מהשפעות סביבתיות שליליות.

מחקר חדש שפורסם בכתב העתCommunications Earth & Environmentוב-Nature, חושף את הפרדוקס הסביבתי-חברתי המדאיג. המחקר, שנערך על ידי ד"ר ריצ'רד (דרו) מרקנטוניו מאוניברסיטת נוטרדאם וד"ר שון פילד מאוניברסיטת ויומינג, בחן נתונים מ-2010 עד 2022 של סיכונים סביבתיים, סכסוכים פנימיים וצריכה אקולוגית ביותר מ-150 מדינות.

הממצאים מצביעים על כך שמדינות עשירות, בעיקר בצפון הגלובלי, נהנות מרמות גבוהות של שלום פנימי אך אחראיות לצריכה אקולוגית גבוהה ולזיהום סביבתי נרחב. לעומתן, מדינות עניות יותר, בעיקר בדרום הגלובלי, תורמות פחות לזיהום אך חוות יותר סיכונים סביבתיים וסכסוכים.

"הממצאים שלנו מדגישים את הפער במחקר הקיים שמעריך את הקשר בין קיימות אקולוגית לשלום", אמר מרקנטוניו. "זה חיוני לעיצוב מדיניות מבוססת ראיות שמטפלת באי-שוויון הגלובלי ותומכת בכבוד האדם".

המחקר מצביע על כך שהקשר בין סיכונים סביבתיים לסכסוכים הוא ברור: סכסוכים מובילים להידרדרות סביבתית ולדלדול משאבים, בעוד סיכונים סביבתיים כמו שינויי אקלים או מחסור במשאבים יכולים להחמיר סכסוכים על ידי העברת אוכלוסיות או יצירת תחרות על משאבים מוגבלים.

בניגוד למחקרים קודמים שהציעו קשר חיובי בין קיימות אקולוגית לשלום, המחקר הנוכחי מצא את ההפך. החוקרים השתמשו במדדים הוליסטיים יותר שמחשבים את טביעת הרגל האקולוגית הכוללת והשתתפות בסכסוכים פנימיים שפוגעים במדינות אחרות, מה שהוביל להערכה מדויקת יותר של האי-שוויון הגלובלי.

"בעת הערכת האזורים שבהם השלום נפוץ ביותר, התוצאות שלנו מאשרות את הצורך לשאול ולענות על השאלה כיצד ניתן להשיג חיים טובים לכולם במסגרת גבולות פלנטריים - או, במקרה זה, שלום בר קיימא לכולם", הוסיף מרקנטוניו.

המחקר מומן על ידי מכון קרוק ללימודי שלום בינלאומיים, חלק מבית הספר ליחסים גלובליים של נוטרדאם.