קפיצה אבולוציונית: מה הפך את האינטליגנציה האנושית לייחודית?

בחיפוש אחר השינויים הגנטיים שהביאו לעולם את בני האדם, חוקרים מצאו מנגנוני בקרה שונים מאלו של קרובינו ההומינידים

האבולוציה האנושית, אילוסטרציה. צילום: Joe / Pixabay

במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Quantitative Biology, חוקרים מציעים הסבר חדש לשאלה בת 125 שנה: "אילו שינויים גנטיים הפכו אותנו לאנושיים?"

לפי מגזין Science, שאלה זו דורגה כאחת מ-25 הבעיות המדעיות הגדולות. הממצא המרכזי במאמר: לא הגנים עצמם השתנו באופן דרמטי, אלא דווקא הבקרה של שכפול גנים.   

החוקרים, בהם שיאוג’יה לי, ג'יאנהווי שי וליי מ. לי, פיתחו שיטה בשם CREF (קיצור של: Cis-Regulatory Element Frequency), המתארת את תבניות הבקרה על שעתוק הגנים. באמצעות ניתוח שלמות הגנום של ארבעה מיני הומינידים - אדם, שימפנזה, בונובו וגורילה - החוקרים זיהו עשרה מודולים שונים של בקרה אותם מיינו לקבוצות. 

שני מודולים מתוך העשרה זוהו ככאלה שעברו קפיצה פתאומית ומשמעותית באבולוציה. השינויים האלו נמצאו מקושרים לבקרה על גנים הקשורים בזיכרון ארוך טווח, התפתחות האוזן הפנימית (cochlea), למידה, חקרנות, התנהגות חברתית, שינה ואפילו רגשות של אושר.

לדברי החוקרים, הקפיצות שזוהו מציעות הסבר כמותי חדשני לאבולוציה של קוגניציה ואינטליגנציה אנושית. הם מדגישים כי המודל שפיתחו אינו נשען על השערות מוקדמות, אלא מתבסס על ניתוחים סטטיסטיים של נתוני שעתוק גנטי.

לפי המאמר, שיעור השוני הגנטי בין הגנום של אדם לזה של שימפנזה עומד על כ-1.23 אחוז בלבד, אך הפער העצום בהתנהגות, שפה, חשיבה ותודעה דורש הסבר שאינו גנטי-קלאסי בלבד. החוקרים טוענים כי ההתמקדות באזורי הבקרה של הגנים - ולא רק ברצפים המקודדים לחלבונים - מספקת פרספקטיבה מהפכנית להבנת מהות האנושיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר