"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גדול פי שניים מקורונה: זה הווירוס הענק שהתגלה בפינלנד

הווירוס ייווסקלווירוס שנמצא בסקנדינביה מראה שווירוסים ענקיים נפוצים יותר באזורים צפוניים ממה שחשבו • למרות גודלו, הוא אינו נחשב מסוכן לבני אדם

,עודכן
0השמעה
וירוס (אילוסטרציה).. צילום: -

חוקרים פינים בודדו את הנגיף הענק הראשון של המדינה, שנקרא ייווסקלווירוס (Jyvaskylavirus), כך דווח במחקר שפורסם בכתב העת eLife. הנגיף נמצא על ידי צוות מחקר בינלאומי מאוניברסיטת Jyväskylä שבמרכז פינלנד.

הווירוס, שנקרא על שם העיר הפינית בה התגלה, הוא בעל קוטר של כ-200 ננומטר, מה שהופך אותו לגדול פי שניים בערך מנגיף השפעת או קורונה. הנגיף נמצא בדגימת קומפוסט והתגלית מרמזת כי נגיפים ענקיים נפוצים יותר ממה שסברו בקרקע ובגופי מים, אפילו בסביבות צפוניות.

החוקרים ערבבו דגימות סביבתיות עם תרבית של האמבה Acanthamoeba castellanii כדי לבודד את הנגיף, מה שחשף לא רק את ייווסקלווירוס, אלא גם נגיפים ענקיים חדשים אחרים שנמצאו בדגימות.

ייווסקלווירוס. נקרא על שם העיר הפינית בה התגלה,צילום: מתוך המחקר

"קבענו את הגנום והמבנה של ייווסקלווירוס, והתברר כי הוא קשור ל'מרסייווירוס' שבודדו קודם לכן בצרפת. בנוסף, נמצאו נגיפים ענקיים חדשים אחרים בדגימות", אמרה פרופ' לוטה-רינה סונדברג, על פי Science Daily.

נגיפים ענקיים, כמו ייווסקלווירוס, התגלו בשנים האחרונות והם יכולים להיות גדולים כמו חיידקים, כאשר בחלק מהמקרים הם יכולים להיות גדולים פי 1,000 מקרוביהם. לנגיפים אלה יכולים להיות גנומים בגודל של עד 2.5 מיליון זוגות בסיסים במטען הגנטי, הרבה מעבר ל-7,000-20,000 זוגות בסיסים האופייניים לנגיפים בגודל רגיל.

על פי SciTechDaily. גילוי ייווסקלווירוס מדגיש כמה עדיין לא ידוע על המבנה, המקור והתפקוד של נגיפים ענקיים רבים.

"התגלית החדשה תעזור לנו להבין יותר על האינטראקציות בין חיידקים ואת תפקיד הנגיפים בוויסות הקהילות של כל האורגניזמים החיים", אמרה סונדברג.

בשנים האחרונות, התגלו למעלה מ-60 מינים של נגיפים ענקיים באזורים מרוחקים בעולם, כולל אירופה ודרום אמריקה, עם תיעוד גם בצפון אפריקה, הודו, יפן וסיביר. מדענים זיהו נגיפים ענקיים, חלקם גדולים כמו חיידקים, שמדביקים אמבות ומיקרואורגניזמים אחרים. אחד מאלו, ה-Tupanvirus, שהתגלה ב-2018 בביצות מליחות בברזיל.

נגיפים ענקיים אחרים נמצאו בסביבות קיצוניות כמו הקרקע הקפואה הסיבירית, שם Pithovirus ו-Mollivirus שמרו על יכולת ההדבקה שלהם אחרי 30,000 שנה. חוקרים הזהירו כי שינויי האקלים עלולים להביא לשחרור והתעוררות של נגיפים מזיקים נוספים עם המסת הקרח.

"למרות השם המפחיד, נגיפים ענקיים אינם בהכרח מסוכנים יותר ממינים בגודל רגיל, וייווסקלווירוס אינו נחשב מסוכן לבני אדם", דיווחו המדענים.

החוקרים מקווים שמחקר נוסף יוביל להבנה טובה יותר של אורגניזמים מיקרוסקופיים ייחודיים אלה. "נגיפים ענקיים אלה ממלאים תפקידי מפתח במערכות אקולוגיות והם נפוצים ונרחבים יותר ממה שחשבו בעבר", דיווח Science Daily.

לנגיפים ענקיים יש גנומים גדולים באופן אקספוננציאלי בהשוואה לנגיפים בגודל סטנדרטי. בעוד שנגיפים רבים נמדדים בעשרות ננומטרים בגודלם, ייווסקלווירוס גדול יותר. עם זאת הוא עדיין קטן בהרבה מהנגיף הענק הגדול ביותר הידוע, Pandoravirus salinas, שגודלו 500 ננומטר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר