צוות בינלאומי של חוקרים זיהה וריאנטים גנטיים הקשורים להפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) במסגרת מחקר שניתח את הדנ"א של יותר מ-53,000 אנשים עם OCD ויותר מ-2 מיליון אנשים ללא OCD.
החוקרים זיהו 30 אזורים ספציפיים בדנ"א הקשורים לסיכון גבוה יותר ל-OCD. אזורים אלה מכילים 249 גנים רלוונטיים, כאשר 25 גנים בולטים כתורמים סבירים להתפתחות ההפרעה.
"הממצאים שלנו תומכים ברעיון ש-OCD נובע מאינטראקציה מורכבת בין גורמים גנטיים וסביבתיים", אמר מנואל מתייסן, החוקר הראשי, על פי Science Alert.
המחקר, שארך יותר מ-20 שנה של איסוף דגימות וכלל יותר מ-200 מומחים ברחבי העולם, פורסם ב-Nature Genetics. הוא מייצג פריצת דרך בהבנת הבסיס הגנטי של OCD.
הפרעה טורדנית-כפייתית מאופיינת במחשבות חוזרות בלתי רצויות (אובססיות) והצורך לחזור על התנהגויות מסוימות (כפייתיות). אנשים עם OCD חווים מחשבות מטרידות וחוזרות, פחדים או דימויים מנטליים, ומבצעים התנהגויות וטקסים חוזרים, כמו ניקיון כפייתי, בדיקה ואגירה, כדי להקל על החרדה הנגרמת מאובססיות אלה.
הערכות נוכחיות גורסות, כי OCD משפיע על כ-1 מתוך 50 אנשים ברחבי העולם. מחקרים מייחסים בין 40% ל-65% ממקרי ה-OCD לגורמים גנטיים, המצביעים על מרכיב תורשתי חזק בהפרעה.
אולם, ממצאי המחקר לא רק מספקים תובנה לגבי מקורות ה-OCD, אלא גם פותחים את הדרך למחקר חדש שמטרתו לכוון מחדש טיפולים ולשפר תרפיות קיימות. הבנת הגורמים הגנטיים והביולוגיים מאחורי OCD מסייעת לחוקרים להתקרב לאבחון טוב יותר, טיפול, ואולי אפילו מניעה.
הסמנים הגנטיים שנמצאו במחקר היו פעילים מאוד במספר אזורי מוח עם תפקיד מרכזי בהתפתחות של OCD. סוגים מסוימים של תאי מוח, במיוחד נוירונים קוצניים בינוניים באזור מוח הנקרא הסטריאטום, נמצאו קשורים חזק לגנים של OCD שזוהו במחקר. נוירונים אלה משחקים תפקיד חשוב ביצירת הרגלים, התהליך שבו התנהגות הופכת לאוטומטית והרגלית, כמו כפייתיות.
המחקר מגלה כי OCD קשור גנטית להפרעות פסיכיאטריות אחרות, כולל תסמונת טורט, אנורקסיה, חרדה ודיכאון. שלושת הגנים המובילים שנמצאו קשורים להפרעות מוח אחרות כמו דיכאון, אפילפסיה וסכיזופרניה.
"כשהתחלנו את המחקר, חשבנו שהגנים הגורמים ל-OCD יהיו אחד או שניים, אבל מאז הבנו שזו מחלה שמאות גנים תורמים במשותף להתפתחותה", אמרה קרול מתיוס, מחברת משותפת של המחקר מאוניברסיטת פלורידה.
מתיוס הוסיפה, כי כמה מהגנים שזוהו הם מועמדים לטיפולים באמצעות תרופות.
הטיפולים הנוכחיים ב-OCD כוללים חשיפה ומניעת תגובה, סוג של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, תרופות, או שילוב של שניהם. השלב הבא עבור החוקרים הוא לחפש תרופות קיימות המשמשות למצבים אחרים שעשויות להיות יעילות גם עבור חולי OCD, בהתבסס על התגליות הגנטיות האחרונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו