האם צליאקים יכולים לנשק בני זוג שאכלו לחם?

מחקר חדש שהוצג בכנס Digestive Disease Week קובע שנשיקה עם בן זוג שצרך גלוטן עשויה שלא להוות סיכון עבור חולי צליאק. החוקרים ערכו שני ניסויים עם 10 זוגות, כאשר כל זוג כלל שותף אחד עם מחלת צליאק ואחד ללא.

כדי לחקור את אפשרות העברת הגלוטן בזמן נשיקה, בני הזוג ללא צליאק אכלו 10 קרקרים מלוחים המכילים קמח חיטה ואז נשקו את בני זוגם עם הצליאק למשך 10 שניות. במפגש הראשון, הזוגות המתינו חמש דקות לפני הנשיקה. במפגש השני, בני הזוג ללא צליאק שתו חצי כוס מים לפני הנשיקה. החוקרים מדדו את רמות הגלוטן ברוק של בני הזוג עם מחלת הצליאק לאחר כל נשיקה.

הממצאים חשפו כי בשני התרחישים ועבור רוב המשתתפים, כמות הגלוטן שנמצאה הייתה מינימלית - מתחת ל-20 חלקים למיליון - שנחשבת בטוחה ומותרת במוצרים נטולי גלוטן על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי. "אין צורך לנקוט באמצעים קיצוניים", אמרה ד"ר אן לי, פרופסור-חבר לרפואה תזונתית באוניברסיטת קולומביה, על פי הודעה לעיתונות שפורסמה ב-EurekAlert. היא הוסיפה שחולי צליאק יכולים להירגע בידיעה שניתן להפחית את הסיכון למגע צולב של גלוטן דרך נשיקה לרמות בטוחות אם האכילה מלווה בכוס מים קטנה.

מחלת צליאק היא הפרעה אוטואימונית שבה צריכת גלוטן גורמת לנזק במעי הדק. היא משפיעה על כאחוז אחד מהאוכלוסייה הכללית ומאופיינת בדרך כלל בבעיות עיכול, כולל כאבי בטן, קשיי עיכול ושלשול. על פי Popular Science, צריכת גלוטן גורמת לנזק במעיים אצל אנשים עם מחלת צליאק, גם אם היא לא מעוררת תסמינים מיידיים, ואפילו פירור קטן של גלוטן יכול לגרום לנזק משמעותי.

לפני המחקר, לא היו ראיות מדעיות לגבי העברת גלוטן דרך נשיקות. "כולם דואגים האם גלוטן נכנס לאוכל שלהם במסעדה, אבל אף אחד לא באמת בדק מה קורה כשמתנשקים אחר כך", אמרה לי, על פי Discover Magazine.

רק נשיקה אחת הייתה קשורה לבדיקת שתן חיובית לגלוטן באותו הערב. למרות הסיכון המינימלי, חלק מהאנשים עם מחלת צליאק הביעו דאגה מצריכה בלתי מכוונת של גלוטן דרך נשיקות.

"הייתה תהיה אמיתית אצל אנשים עם מחלת צליאק האם הם יכולים לנשק את בן זוגם", אמרה לי, והוסיפה שחלקם אפילו דיווחו שהם לוקחים מברשת שיניים ומי פה כדי שבן הזוג ישתמש בהם קודם. הבנת אופן העברת הגלוטן דרך נשיקות יכולה להיות שימושית גם לאנשים עם אי סבילות או רגישות לגלוטן, שעשויים לחוות תסמינים כמו נפיחות, עייפות או ערפול מחשבתי לאחר חשיפה לגלוטן.

מומחים קיבלו בברכה את ממצאי המחקר. "אני מעריך את החוקרים על ניסיונם לגשת באופן מדעי למשהו שהיה מקור לדאגה בקהילת הצליאק", אמר דיוויד סנדרס, פרופסור לגסטרואנטרולוגיה באוניברסיטת שפילד שלא היה מעורב במחקר. הוא הוסיף שלמרות שהמחקר היה קטן מאוד, התוצאות צריכות להרגיע אנשים עם מחלת צליאק.

"חשיפה לגלוטן צריכה להיות בסף מסוים כדי שמישהו עם מחלת צליאק יגיב. נראה שעבור רוב האנשים האלה זה היה הרבה מתחת לסף הזה", אמר ד"ר ג'וזף מוריי, גסטרואנטרולוג במרפאת מאיו, על פי NBC News. גם כאשר לשותפים עם הצליאק היו כמויות גבוהות מהסף הבטוח, הם לא פיתחו תסמינים כלשהם.

בעוד המחקר מספק חדשות מרגיעות, מומחים מזהירים שהרגישות לגלוטן יכולה להשתנות בין אנשים עם מחלת צליאק. "אם יש לך תסמינים למרות שאתה מקפיד על ההנחיות האלה, אז יתכן שאתה הרבה יותר רגיש", אמרה ד"ר מהימה סוואמי מאוניברסיטת דנדי.