"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מחקר: זה ההיבט השלילי של שימוש בקינמון
מדענים מזהירים כי החומר קינמלדהיד שבקינמון עלול לזרז פירוק תרופות ובמקרה של צריכת יתר עלול להפחית את יעילותן
קינמון. צילום: daria-yakovleva / Pixabay

מחקר: זה ההיבט השלילי של שימוש בקינמון

מדענים מזהירים כי החומר קינמלדהיד שבקינמון עלול לזרז פירוק תרופות ובמקרה של צריכת יתר עלול להפחית את יעילותן

,עודכן
0השמעה
[object Object]

חוקרים מזהירים כי צריכה מופרזת של התרכובת הפעילה בקינמון, צינמלדהיד, עלולה להשפיע לרעה על חילוף החומרים של תרופות ויעילותן, ועלולה להפריע לאופן שבו הגוף מעבד תרופות מרשם.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Food Chemistry מצא כי צינמלדהיד יכול להפעיל קולטנים בגוף המאיצים את פירוק התרופות מסוימות, מה שעלול להפחית את יעילותן. חוקרים באוניברסיטת מיסיסיפי גילו כי בעוד שקינמון בטוח במינונים קטנים, ריכוזים גבוהים יותר עלולים להשפיע על האופן שבו מעובדות תרופות מסוימות.

"שימוש בקינמון מרוכז מאוד כתוסף תזונה עלול לגרום לבעיות, במיוחד לאנשים עם מחלות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ודיכאון", נכתב במחקר.

החוקרת שבנה חאן הדגישה את חשיבות ההתייעצות עם ספקי שירותי בריאות לפני שימוש בתוספים לצד תרופות מרשם. "העצה הטובה ביותר שלנו היא לדבר עם ספק שירותי בריאות לפני השימוש בתוספים כלשהם יחד עם תרופות מרשם. לפי ההגדרה, תוספים אינם מיועדים לטפל, לרפא או להקל על מחלה כלשהי", ציינה שצוטטה על ידי האינדפנדנט.

"כדי להבין באופן מלא את תפקיד הקינמון בגוף ואילו אינטראקציות פוטנציאליות עם תרופות עלולות להתרחש, נדרש מחקר נוסף", ציין ביל גורלי, מדען ראשי במרכז הלאומי לחקר מוצרים טבעיים באוניברסיטת מיסיסיפי ואחד ממחברי המחקר. "אנחנו יודעים שלצינמלדהיד יש פוטנציאל להפעיל את הקולטנים האלה, מה שיכול ליצור סיכון לאינטראקציות עם תרופות. זה משהו שיכול לקרות, אבל עד שנערוך מחקר קליני, איננו יודעים בדיוק מה יקרה", הוא הוסיף.

לא כל סוגי הקינמון זהים: המחקר הצביע על כך שהבעיה האמיתית טמונה בקליפת הקינמון, במיוחד בקינמון קסיה - הזן הזול מדרום סין הנמצא בדרך כלל בחנויות מכולת - המכיל רמות גבוהות של קומרין. קומרין הוא מדלל דם שיכול להיות מסוכן לאנשים שכבר נוטלים תרופות נוגדות קרישה. "לעומת זאת, קינמון ציילון אמיתי מכיל פחות קומרין ומציב פחות סיכון", ציין אחד החוקרים.

לקינמון יוחסו השפעות מיטיבות על רמות הסוכר בדם, בריאות הלב ודלקות, מה שתרם לפופולריות הגוברת שלו בתוספי בריאות. יצרני תוספי קינמון מצהירים לעתים קרובות כי מוצרים אלה מיועדים "לתמיכה ברמות סוכר בדם נורמליות".עם זאת, המחקר הזהיר כי צורות מרוכזות של מוצרי קינמון, כגון שמנים או תמציות, עלולות לגרום לבעיות כאשר משתמשים בהן כתוספי תזונה.

החוקרים ציינו גם כי שמן קינמון, המשמש בדרך כלל לבישול ולמוצרי טואלטיקה, אינו מהווה סיכון. הוספת מעט קינמון לקפה בבוקר או כתבלין בבישול אינה מהווה בעיה. "קרוב לוודאי שאין נזק בקמצוץ קינמון על קצף החלב של קפה הבוקר", ציינו החוקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו