סימני נשיכה על שלד עתיק מאשרים: הגלדיאטורים נלחמו בחיות טרף

ארכיאולוגים בבריטניה גילו את הראיה הפיזית הראשונה לקרבות בין גלדיאטורים רומיים לבין חיות טרף גדולות, דוגמת אריות - כך פורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE. החוקרים מצאו שלד של גלדיאטור עם סימני נשיכה ברורים מחיה גדולה, ממצא שמשנה את ההבנה שלנו על תרבות הבידור הרומית בפרובינציות הרחוקות.

השלד נחשף באתר הארכיאולוגי Driffield Terrace ביורק שבבריטניה – שנקראה בתקופה הרומית אבורקום (Eboracum) – ושייך לגבר שגילו מוערך כבן 26-35 במותו, לפני כ-1,800 שנה. מדובר באדם בעל מבנה גוף חסון, שנשא סימנים רבים לפציעות תואמות לקרבות גלדיאטורים.

החוקרים השתמשו בטכנולוגיית סריקה תלת ממדית כדי לבחון חורים עמוקים וסימני נשיכה חריגים באגן השלד. חוקרים השוו את הסימנים לסימני נשיכה של חיות מודרניות בגני חיות, והגיעו למסקנה החד משמעית כי מדובר בנשיכות של חיית טרף ממשפחת החתוליים – ככל הנראה אריה.

העובדה שהנשיכה הייתה באזור האגן – אזור שחיות אינן תוקפות בו בדרך כלל – מצביעה לדברי החוקרים על כך שהגלדיאטור היה כנראה מחוסר הכרה או פצוע קשה כאשר ננשך, והחיה גררה אותו מהמקום.

בית הקברות ב-Driffield Terrace כלל עד כה 82 שלדים של גברים, שנקברו בין המאה השנייה לרביעית לספירה. רבים מהשלדים שייכים לגברים צעירים וחסונים עם פציעות אלימות וצלקות ריפוי התואמות לפציעות גלדיאטורים. חלקם קיבלו טיפול קבורה יוצא דופן, כולל עריפה – כפי שנצפה גם בשלד המדובר.

"לא ראיתי דבר כזה בכל שלושים שנותיי בניתוח שלדים", אמרה מאלין הולסט, מרצה לאוסטאוארכיאולוגיה באוניברסיטת יורק ומחברת שותפה של המחקר. לדבריה, "אנחנו יכולים כעת להתחיל לבנות תמונה מדויקת יותר של חיי הגלדיאטורים – כולל נוכחות של חיות טרף וכנראה גם בעלי חיים אקזוטיים נוספים בזירות קרב כמו זו שביורק".

ראיות היסטוריות מרמזות כי ביורק הרומית התקיים אמפיתיאטרון שבו התקיימו מופעים עד המאה הרביעית לספירה, גם אם טרם נחשף. קיומם של מופעי קרבות כאלה מחוץ לרומא משנה את התפיסה על תפוצת תרבות הבידור הרומית.

"חיות טרף – בראשן חתולים גדולים, אך לעיתים גם דובים – שימשו כיריבים לגלדיאטורים שהתמחו בקרבות מול חיות, שנקראו 'ונאטורס'," הסביר ג'ון פירס, ארכיאולוג רומי מקינגס קולג’ לונדון ומחבר שותף של המחקר. לדבריו, "המופעים האלה שימשו תזכורת חיה לתרבות הספקטקל – מרכז החיים הציבוריים הרומיים".

הממצא מחזק את ההנחה כי הגברים הקבורים באתר היו גלדיאטורים – ולא חיילים או עבדים. בדיקות אמייל בשיניים חשפו כי מקורם של האנשים היה ממגוון פרובינציות רומיות, מה שמעיד על היקף רחב מאוד של תנועת גלדיאטורים, גם בפרובינציות המרוחקות ביותר.

"אולי לעולם לא נדע מה הביא את האיש הזה לזירה, שבה ככל הנראה נלחם למען הבידור של אחרים", אמר דייוויד ג’נינגס, מנכ"ל רשות הארכיאולוגיה של יורק, לאתר Clarín, "אבל זה מרשים מאוד שהעדות האוסטאוארכיאולוגית הראשונה לקרב כזה נמצאה הרחק מהקולוסיאום של רומא".

המחקר שופך אור על המציאות האכזרית של תרבות הבידור הרומית, ומעלה שאלות לגבי הארגון הלוגיסטי שנדרש כדי להביא חיות כמו אריות מאפריקה לבריטניה. פרט זה חושף את עוצמתה של תשתית הבידור הרומית, שהגיעה גם לפינות הנידחות של האימפריה.