על פי מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת גלזגו, שפורסם בכתב העת המדעי Heart, הליכה בקצב מהיר עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות בעיות קצב לב חמורות, הידועות כהפרעות קצב.
המחקר ניתח נתונים מיותר מ-420 אלף בני אדם, בגיל ממוצע של 55 שנים. המשתתפים דיווחו בעצמם על קצב ההליכה שלהם כאיטי (מתחת ל-4.8 קילומטר לשעה), ממוצע (4.8 עד 6.4 קמ"ש), או מהיר (מעל 6.4 קמ"ש). כ-6.5% מהמשתתפים דיווחו על קצב הליכה איטי, בעוד ש-53% דיווחו על קצב ממוצע ו-41% דיווחו על קצב מהיר.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 13 שנים, 36,574 משתתפים חוו הפרעות בקצב הלב. מספר זה כלל 23,526 מקרים של פרפור פרוזדורים, 19,093 מקרים של הפרעות קצב לב אחרות, 5,678 מקרים של ברדיקרדיה (קצב לב איטי באופן חריג), ו-2,168 מקרים של הפרעות קצב חדריות (קצבים חריגים שמקורם בחדרים התחתונים של הלב).
לאחר התאמה לגורמים דמוגרפיים וגורמי אורח חיים, החוקרים מצאו כי הנסיינים שהלכו בקצב ממוצע היו בסיכון נמוך ב-35% לבעיות קצב לב בהשוואה להולכים איטיים, בעוד שהולכים מהירים הפחיתו את הסיכון שלהם ב-43%.
באופן כללי, משתתפים שהלכו בקצב ממוצע או מהיר היו בסיכון נמוך ב-27% לפתח הפרעות קצב לב כלשהן.
"הממצאים מחזקים את קידום קצב ההליכה המהיר בהמלצות לפעילות גופנית", הסביר צוות המחקר. הם הוסיפו שהליכה מהירה "עשויה להיות דרך בטוחה ויעילה" להפחתת מקרי מוות משבץ ודום לב.
משתתפים שהלכו מהר יותר שקלו פחות והיה להם היקף מותניים קטן יותר. הם גם חיו באורח חיים בריא יותר והיה להם כוח אחיזה טוב יותר - סמן להזדקנות בריאה. בנוסף, להולכים מהירים היו רמות נמוכות יותר של גורמי סיכון מטבוליים, כולל שומני דם וגלוקוז בצום, והם הראו רמות נמוכות יותר של פעילות דלקתית.
"מחקר זה תומך במה שאנחנו יודעים על ההשפעה שיכולה להיות להליכה על הורדת לחץ דם, הפחתת הסיכון לסוכרת, ועזרה בשמירה על משקל בריא. גורמי סיכון אלה מגדילים את הסיכון לפתח הפרעת קצב ומצבי לב אחרים", אמרה אמילי מקגראת', אחות בכירה בתחום הלב בקרן הלב הבריטית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו