"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפתיע: כלבים מבינים אותנו גם כשלא מדברים אליהם "כלבית"

על פי מחקר חדש, כלבים יכולים לזהות את שמם ופקודות מוכרות גם כשהם מושמעים בקול מונוטוני ולא מופנים אליהם

,עודכן
0השמעה
כלב. צילום: Getty Images

לכלבים עשויה להיות הבנה רחבה יותר של דיבור אנושי מכפי שהעריכו עד כה – כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Animal Cognition.

החוקרים מצאו כי כלבים מסוגלים לזהות מילים בעלות משמעות עבורם – כמו שמם או פקודות מוכרות – גם כאשר הן נאמרות בטון שטוח וללא הדגשה מיוחדת.

במסגרת הניסוי הושמעו לכ-50 כלבים טקסטים דיבוריים, שכללו פקודות רלוונטיות לצד תוכן לא-משמעותי, כולם נאמרו בקול מונוטוני. הכלבים הגיבו באופן מובהק למילים המוכרות, אף על פי שהדיבור לא היה מכוון אליהם.

לרוב, בני אדם נוטים לדבר אל כלבים בדיבור "מכוון-כלב" – דומה לדיבור לתינוקות – המשלב אינטונציה גבוהה והפרדת מילים ברורה. המחקר הנוכחי מצביע על כך שדפוסי ההבנה של כלבים מורכבים יותר, וכי הם מסוגלים לקלוט גם את תוכן המילים עצמן.

לדברי החוקרים, היכולת של כלבים לקלוט תוכן מילולי ללא רמזים קוליים מודגשים מרמזת על כך שדיבור אנושי מבוסס גם על יכולות תפיסתיות שקיימות ביונקים נוספים.

"העובדה שמידע מילולי בסיסי יכול להיתפס על ידי מין שאינו מדבר מצביעה על כך שדיבור אנושי מנצל יכולות תפיסתיות הקיימות ביונקים אחרים, או שלכלבים יש אוזן מיוחדת לדיבור אנושי כתוצאה מביות", אמר פרופ’ דיוויד רבי.

כלב. האם הם פיתחו אוזן מיוחדת לדיבור אנושי כתוצאה מביות?,צילום: freepik

בקרב הכלבים שנבדקו, שמותיהם עוררו תגובה חזקה יותר מאשר פקודות או מילים חסרות משמעות, גם כשהן נאמרו בקול שמח.

"כלבים מעבדים תוכן מילולי ואינטונציה בנפרד", ציינו החוקרים – תכונה שמקבילה לחלוקה ההמיספרית אצל בני אדם: ההמיספרה השמאלית למילים, והימנית לאינטונציה.

מחקרי דימות מוחי (fMRI) קודמים הראו שכאשר כלבים שומעים מילים מוכרות מבעליהם, מופעלים אצלם אזורים במוח הקשורים לעיבוד שמיעתי וזיכרון. עם זאת, יש שונות גבוהה בין כלבים ביכולת להבין שפה אנושית – בהתאם לסביבת הגידול, תדירות האינטראקציה ואופן האימון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר