מחקר חדש מצביע על כך שאי-שוויון בעושר הופיע זמן רב לאחר המהפכה הניאוליתית, בניגוד לתפיסות קודמות ביחס לתחילת הפערים החברתיים בחברות אנושיות מוקדמות. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, או PNAS, חושף שקהילות חקלאיות מוקדמות נשארו שוויוניות ברובן במשך דורות רבים לאחר תחילת עידן החקלאות.
צוות בינלאומי של מדענים ניתח נתונים מיותר מ-50 אלף מבני מגורים ביותר מ-1,000 אתרים ארכיאולוגיים ברחבי העולם, לאורך 10,000 השנים האחרונות. באמצעות בחינת גודל ופיזור המבנים העתיקים כמדד לעושר, הם יישמו את מדד ג'יני - מדד סטנדרטי לאי-שוויון - כדי להעריך פערים כלכליים בחברות המוקדמות הללו. לפי המחקר, חוסר שוויון החל להיווצר לערך 1,500 שנים לאחר תחילת העידן החקלאי, באזורים שונים בעולם.
"גודל הבתים הוא השתקפות אמינה של רמת אי-השוויון הכלכלי", אמר גארי פיינמן מה-Field Museum בשיקגו. הוא ציין שבתים גדולים יותר הם לעתים קרובות "מתוחכמים יותר, עם מאפיינים מיוחדים וקירות עבים יותר", המעידים על משאבים ומעמד גבוהים יותר.
"אנשים רבים מדמיינים חברות מוקדמות כשוויוניות, אבל המחקר שלנו מראה שאי-שוויון בעושר השתרש מוקדם באופן מפתיע", אמר טים קולר מאוניברסיטת וושינגטון סטייט, עורך-שותף של הגיליון המיוחד של PNAS וחוקר שהיה מעורב במחקר.
"זהו כנראה הממצא המעניין ביותר שלנו: שיש פער זמנים בין הופעת החקלאות לבין העלייה באי-שוויון", אמר דן לורנס מאוניברסיטת דרהאם. החוקרים גילו שהפער בין עשירים לעניים החל להתפתח לרוב בקשר לגורמים כמו גידול באוכלוסייה, תחרות על קרקע והתפתחות מוסדית. ככל שהיישובים גדלו והפכו מורכבים יותר, הפערים הכלכליים התרחבו, במיוחד כאשר הממשל היה פחות קולקטיבי וזמינות הקרקע הגבילה את הייצור החקלאי.
סכסוכים צבאיים התגלו גם הם כגורם המשפיע על התפתחות אי-שוויון. ביישובים מוקפי חומה, המרמזים על הקשרים אלימים, נרשמו רמות גבוהות יותר של אי-שוויון, במיוחד אם הכוח היה מרוכז אצל מנהיגים לא-קולקטיביים. "ישנם גורמים שיכולים לסייע להופעת אי-שוויון או להגביר אותו, אבל גורמים אלה ניתנים לייצוב או שינוי על ידי החלטות ומוסדות אנושיים שונים", אמר פיינמן.
"אחד הממצאים המרכזיים של הפרויקט הוא שקהילות חקלאיות מוקדמות שמרו על מבנה שוויוני חזק", ציין לורנס. "המנהגים האלו פעלו כמנגנוני איזון חברתיים במשך מאות שנים, ועיכבו את הופעת המעמדות החברתיים".
"גורמים אחרים, כמו נוכחות של מערכות שלטון גדולות או רשתות חברתיות שיתופיות, שיחקו תפקיד בהפחתה או הגברה של אי-שוויון לאורך זמן", הסביר קולר. "הבנת מקורות האי-שוויון בעושר עוזרת לנו לראות אותו כאתגר מתמשך שחברות מתמודדות איתו במשך אלפי שנים. לעבר יש הרבה מה ללמד אותנו על התמודדות עם הסוגיות האלו כיום", אמר קולר.
בין החברות השוויוניות יותר, הארכיאולוגים מונים את טלקסקלן במקסיקו, מוהנג'ו-דארו בפקיסטן ואתונה ביוון. לעומת זאת, חברות גדולות יותר כמו פומפיי באימפריה הרומית מראות מקדמי אי-שוויון גבוהים יותר, המעידים על ריכוז עושר גדול יותר. בפומפיי נמצא מקדם ג'יני של 0.61 שמשקף פערי עושר משמעותיים.
"עם הזמן, האוכלוסייה גדלה והקרקע מתמעטת. בתנאים אלה, יש יותר הזדמנויות לקונפליקט, למנצחים ומפסידים", אמר לורנס. "אין סיפור אחד של אי-שוויון - יש סיפורים שונים רבים", הוא הוסיף.
התפתחויות טכנולוגיות, כמו חרשות ברזל, פעלו לפי המחקר לפעמים בכיוון ההפוך והגדילו את השוויון בכך שהפכו את הכלים לזמינים יותר גם עבור המעמדות נמוכים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו