"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המפה החדשה של האוקיינוס: לווין חשף 100 אלף הרים תת-ימיים

צוות בינלאומי בגיבוי נאס"א גילה תצורות נוף שלא התגלו בעבר • הלוויין SWOT מזהה הבדלי גובה ברמת הסנטימטר ומאפשר איתור הרים תת-ימיים בגובה נמוך מ-500 מטרים

,עודכן
0השמעה
גבעות תת מימיות.. צילום: Sybille Reuter, שאטרסטוק

צוות בינלאומי של מדענים בגיבוי נאס"א גילה כ-100 אלף הרים תת-ימיים לא ידועים, המכונים הרי ים, שמרחיבים את המפה הנוכחית של קרקעית האוקיינוס. הגילוי התאפשר באמצעות שימוש בנתונים ברזולוציה גבוהה מלוויין Surface Water and Ocean Topography (SWOT), פרויקט משותף בין נאס"א לסוכנות החלל הצרפתית CNES.

הלוויין, שמצויד בחיישנים שמסוגלים לזהות הבדלי גובה ברמת הסנטימטר על פני האוקיינוס, חשף פרטים ברזולוציה חסרת תקדים."גבעות אלה הן רק כמה קילומטרים ברוחבן, מה שהופך אותן לקשות לצפייה מהחלל. הופתענו שלוויין SWOT הצליח לצפות בהן כל כך טוב", אמרה יאו יו, אוקיינוגרפית במכון סקריפס לאוקיינוגרפיה ומחברת המחקר הראשית. גבול הזיהוי של רכסים תת-ימיים ירד מגובה של קילומטר לגובה נמוך מ-500 מטר, מה שאפשר זיהוי של גבעות תהום והרי ים קטנים יותר שנעלמו מעיני הסוקרים בסקרים קודמים.

הגיאופיזיקאי דיוויד סנדוול, גם הוא ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה, השתמש בנתוני לוויין למיפוי קרקעית האוקיינוס מאז שנות ה-90. סנדוול וצוותו השתמשו בשנה אחת של נתונים מ-SWOT כדי ליצור אחת ממפות קרקעית האוקיינוס המפורטות ביותר עד כה. "SWOT מייצג התקדמות גדולה ביכולת שלנו למפות את קרקעית הים", אמר סנדוול.

הרים תת-ימיים משפיעים על זרמי ים עמוקים ומשמשים כנקודות חמות לחיים ימיים שנמשכים לריכוז החומרים המזינים על מדרונותיהם. אזורים עשירים בחומרי הזנה יוצרים מעין "נווה מדבר" בחלקים של קרקעית האוקיינוס שנחשבים שוממים. גבעות תהום הן צורת הנוף הנפוצה ביותר על כדור הארץ - הן מכסות כ-70 אחוז מקרקעית האוקיינוס.

מיפוי מדויק של קרקעית האוקיינוס חשוב במיוחד בתחומים כמו תחבורה ימית בטוחה, הנחת כבלי תקשורת, הבנת זרמי ים עמוקים וגאות ושפל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר