צוות בינלאומי של מדענים בגיבוי נאס"א גילה כ-100 אלף הרים תת-ימיים לא ידועים, המכונים הרי ים, שמרחיבים את המפה הנוכחית של קרקעית האוקיינוס. הגילוי התאפשר באמצעות שימוש בנתונים ברזולוציה גבוהה מלוויין Surface Water and Ocean Topography (SWOT), פרויקט משותף בין נאס"א לסוכנות החלל הצרפתית CNES.
הלוויין, שמצויד בחיישנים שמסוגלים לזהות הבדלי גובה ברמת הסנטימטר על פני האוקיינוס, חשף פרטים ברזולוציה חסרת תקדים. "גבעות אלה הן רק כמה קילומטרים ברוחבן, מה שהופך אותן לקשות לצפייה מהחלל. הופתענו שלוויין SWOT הצליח לצפות בהן כל כך טוב", אמרה יאו יו, אוקיינוגרפית במכון סקריפס לאוקיינוגרפיה ומחברת המחקר הראשית. גבול הזיהוי של רכסים תת-ימיים ירד מגובה של קילומטר לגובה נמוך מ-500 מטר, מה שאפשר זיהוי של גבעות תהום והרי ים קטנים יותר שנעלמו מעיני הסוקרים בסקרים קודמים.
הגיאופיזיקאי דיוויד סנדוול, גם הוא ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה, השתמש בנתוני לוויין למיפוי קרקעית האוקיינוס מאז שנות ה-90. סנדוול וצוותו השתמשו בשנה אחת של נתונים מ-SWOT כדי ליצור אחת ממפות קרקעית האוקיינוס המפורטות ביותר עד כה. "SWOT מייצג התקדמות גדולה ביכולת שלנו למפות את קרקעית הים", אמר סנדוול.
הרים תת-ימיים משפיעים על זרמי ים עמוקים ומשמשים כנקודות חמות לחיים ימיים שנמשכים לריכוז החומרים המזינים על מדרונותיהם. אזורים עשירים בחומרי הזנה יוצרים מעין "נווה מדבר" בחלקים של קרקעית האוקיינוס שנחשבים שוממים. גבעות תהום הן צורת הנוף הנפוצה ביותר על כדור הארץ - הן מכסות כ-70 אחוז מקרקעית האוקיינוס.
מיפוי מדויק של קרקעית האוקיינוס חשוב במיוחד בתחומים כמו תחבורה ימית בטוחה, הנחת כבלי תקשורת, הבנת זרמי ים עמוקים וגאות ושפל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו