לפני 12 מיליון שנה, 100 קרנפים מתו יחד - זו הסיבה

מחקר מצא כי הקרנפים הפרה-היסטוריים לא התקבצו כדי להימלט מהתפרצות געשית, אלא חיו כעדר ענק

קרנפים. צילום: Jurgens Potgieter, שאטרסטוק

קרנפים שנדדו ברחבי צפון אמריקה לפני 12 מיליון שנה התקבצו בעדרים ענקיים, כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת סינסינטי.

שרידיהם של יותר מ-100 קרנפים התגלו בבור מים אחד בצפון-מזרח נברסקה. הם נקברו באפר במגה-התפרצות של הר הגעש ילוסטון. מאז גילוי הקרנפים בפארק אשפול ב-1971 מדענים תהו מה משך כל כך הרבה בעלי חיים לאותו מקום.

בעבר שיערו שהקרנפים אולי התכנסו מאזורים מרוחקים כדי להימלט מההתפרצות והאפר המחניק שנפלט. עם זאת, החוקר הראשי קלארק וורד ציין כי המדענים גילו שהם לא נעו הרבה. "לא מצאנו ראיות להגירה עונתית או כל ראיה לתגובה לאסון", הוא ציין.

המחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports, כלל ניתוח של יחסי איזוטופים של סטרונציום, חמצן ופחמן בשיניים מאובנות כדי לעקוב אחר תנועותיהם של בעלי חיים נכחדים. איזוטופים הם אטומים של אותו יסוד, שיש להם אותו מספר פרוטונים אך מספר שונה של נויטרונים. עשבים כמו דשא ועלים סופגים את האיזוטופים מהקרקע וממצע הסלע, וכאשר בעלי חיים כמו קרנפים אוכלים אותם החתימות האיזוטופיות נרשמות ברקמותיהם.

שיטה זו מאפשרת לחוקרים לקבוע היכן ניזונו בעלי החיים, לעתים בדיוק מרשים בהתאם לגיאולוגיה והצמחייה המקומית. "על ידי חקר הפחמן בבעל החיים אנחנו יכולים לשחזר את הפחמן בסביבה כדי להבין איזה סוג צמחייה היתה שם", הסביר וורד. "אנחנו יכולים להשתמש [באיזוטופים של חמצן] כדי לשחזר עד כמה הסביבה הייתה רטובה או יבשה", הוא הוסיף. 

איזוטופים של סטרונציום בפרט חושפים היכן בעלי החיים רעו מכיוון שהיחסים בין האיזוטופים השונים קשורים לגיאולוגיה הבסיסית של האזור. טכניקה זו משמשת בדרך כלל כדי לעקוב אחר נדידת חיות בר בין בתי גידול שונים. 

הקרנפים הנדונים השתייכו למין שנקרא Teleoceras major, קרנף חד-קרן עם גוף בצורת חבית ורגליים קצרות המזכירות היפופוטם. כמו היפופוטמים, Teleoceras major ניזון מעשב וכנראה בילה זמן רב במים ובסביבתם. בשל גודלם העצום, לבוגרים היו מעט טורפים בתקופת המיוקן, לפי וורד. עם זאת, הקרנפים הצעירים היו פגיעים לטורפים דמויי צבוע.

ראיות לכך שחלק מהקרנפים נאכלו נמצאו בחלק מהמאובנים, כאשר חלקים מהגופות הוסרו לאחר המוות. עקבות עתיקות של הטורפים הכלביים התגלו באתר.

ההתפרצות הקטסטרופלית של ילוסטון שיחקה תפקיד משמעותי בכליונם של עדרים אלה. אפר מההתפרצות כיסה את נברסקה במשקעים בעומק של כמעט 30 ס"מ. אפר שנישא ברוח המשיך לרדת זמן רב לאחר ההתפרצות הראשונית. "האפר הזה כיסה הכל: את העשב, העלים והמים", אמר וורד. "הקרנפים כנראה לא נהרגו מיד כמו אנשי פומפיי. זה היה הרבה יותר איטי. הם נשמו את האפר וכנראה מתו מרעב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר